<big>ב</big>ראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץוהארץ היתה תהו ובהו וחשך עלפני תהום ורוח אלהים מרחפת עלפני המיםויאמר אלהים יהי אור ויהיאורוירא אלהים אתהאור כיטוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשךויקרא אלהיםלאור יום ולחשך קרא לילה ויהיערב ויהיבקר יום אחד ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למיםויעש אלהים אתהרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהיכןויקרא אלהים לרקיע שמים ויהיערב ויהיבקר יום שני ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אלמקום אחד ותראה היבשה ויהיכןויקרא אלהיםליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כיטובויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעובו עלהארץ ויהיכןותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשהפרי אשר זרעובו למינהו וירא אלהים כיטובויהיערב ויהיבקר יום שלישי ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושניםוהיו למאורת ברקיע השמים להאיר עלהארץ ויהיכןויעש אלהים אתשני המארת הגדלים אתהמאור הגדל לממשלת היום ואתהמאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכביםויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר עלהארץולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כיטובויהיערב ויהיבקר יום רביעי ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף עלהארץ עלפני רקיע השמיםויברא אלהים אתהתנינם הגדלים ואת כלנפש החיההרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כלעוף כנף למינהו וירא אלהים כיטובויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו אתהמים בימים והעוף ירב בארץויהיערב ויהיבקר יום חמישי ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתוארץ למינה ויהיכןויעש אלהים אתחית הארץ למינה ואתהבהמה למינה ואת כלרמש האדמה למינהו וירא אלהים כיטובויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכלהארץ ובכלהרמש הרמש עלהארץויברא אלהיםאתהאדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתםויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו אתהארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכלחיה הרמשת עלהארץויאמר אלהים הנה נתתי לכם אתכלעשב זרע זרע אשר עלפני כלהארץ ואתכלהעץ אשרבו פריעץ זרע זרע לכם יהיה לאכלהולכלחית הארץ ולכלעוף השמים ולכל רומש עלהארץ אשרבו נפש חיה אתכלירק עשב לאכלה ויהיכןוירא אלהים אתכלאשר עשה והנהטוב מאד ויהיערב ויהיבקר יום הששי ויכלו השמים והארץ וכלצבאםויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכלמלאכתו אשר עשהויברך אלהים אתיום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכלמלאכתו אשרברא אלהים לעשות אלה תולדות השמים והארץ ב<small>ה</small>בראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמיםוכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכלעשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים עלהארץ ואדם אין לעבד אתהאדמהואד יעלה מןהארץ והשקה אתכלפני האדמהוייצר יהוה אלהים אתהאדם עפר מןהאדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיהויטע יהוה אלהים גןבעדן מקדם וישם שם אתהאדם אשר יצרויצמח יהוה אלהים מןהאדמה כלעץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורעונהר יצא מעדן להשקות אתהגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשיםשם האחד פישון הוא הסבב את כלארץ החוילה אשרשם הזהבוזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהםושםהנהר השני גיחון הוא הסובב את כלארץ כושושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרתויקח יהוה אלהים אתהאדם וינחהו בגןעדן לעבדה ולשמרהויצו יהוה אלהים עלהאדם לאמר מכל עץהגן אכל תאכלומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמותויאמר יהוה אלהים לאטוב היות האדם לבדו אעשהלו עזר כנגדוויצר יהוה אלהים מןהאדמה כלחית השדה ואת כלעוף השמים ויבא אלהאדם לראות מהיקראלו וכל אשר יקראלו האדם נפש חיה הוא שמוויקרא האדם שמות לכלהבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לאמצא עזר כנגדוויפל יהוה אלהיםתרדמה עלהאדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנהויבן יהוה אלהיםאתהצלע אשרלקח מןהאדם לאשה ויבאה אלהאדםויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחהזאתעלכן יעזבאיש אתאביו ואתאמו ודבק באשתו והיו לבשר אחדויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששווהנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אלהאשה אף כיאמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגןותאמר האשה אלהנחש מפרי עץהגן נאכלומפרי העץ אשר בתוךהגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פןתמתוןויאמר הנחש אלהאשה לאמות תמתוןכי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורעותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוההוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גםלאישה עמה ויאכלותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרתוישמעו אתקול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגןויקרא יהוה אלהים אלהאדם ויאמר לו איכהויאמר אתקלך שמעתי בגן ואירא כיעירם אנכי ואחבאויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המןהעץ אשר צויתיך לבלתי אכלממנו אכלתויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנהלי מןהעץ ואכלויאמר יהוה אלהים לאשה מהזאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכלויאמר יהוה אלהיםאלהנחש כי עשית זאת ארור אתה מכלהבהמה ומכל חית השדה עלגחנך תלך ועפר תאכל כלימי חייךואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב אלהאשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואלאישך תשוקתך והוא ימשלבך ולאדם אמר כישמעת לקול אשתך ותאכל מןהעץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייךוקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת אתעשב השדהבזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אלהאדמה כי ממנה לקחת כיעפר אתה ואלעפר תשובויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כלחיויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פןישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלםוישלחהו יהוה אלהים מגןעדן לעבד אתהאדמה אשר לקח משםויגרש אתהאדם וישכן מקדם לגןעדן אתהכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר אתדרך עץ החיים והאדם ידע אתחוה אשתו ותהר ותלד אתקין ותאמר קניתי איש אתיהוהותסף ללדת אתאחיו אתהבל ויהיהבל רעה צאן וקין היה עבד אדמהויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוהוהבל הביא גםהוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אלהבל ואלמנחתוואלקין ואלמנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניוויאמר יהוה אלקין למה חרה לך ולמה נפלו פניךהלוא אםתיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשלבוויאמר קין אלהבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אלהבל אחיו ויהרגהוויאמר יהוה אלקין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכיויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מןהאדמהועתה ארור אתה מןהאדמה אשר פצתה אתפיה לקחת אתדמי אחיך מידךכי תעבד אתהאדמה לאתסף תתכחה לך נע ונד תהיה בארץויאמר קין אליהוה גדול עוני מנשאהן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כלמצאי יהרגניויאמר לו יהוה לכן כלהרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכותאתו כלמצאוויצא קין מלפני יהוה וישב בארץנוד קדמתעדןוידע קין אתאשתו ותהר ותלד אתחנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוךויולד לחנוך אתעירד ועירד ילד אתמחויאל ומחייאל ילד אתמתושאל ומתושאל ילד אתלמךויקחלו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלהותלד עדה אתיבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנהושם אחיו יובל הוא היה אבי כלתפש כנור ועוגבוצלה גםהוא ילדה אתתובל קין לטש כלחרש נחשת וברזל ואחות תובלקין נעמהויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתיכי שבעתים יקםקין ולמך שבעים ושבעהוידע אדם עוד אתאשתו ותלד בן ותקרא אתשמו שת כי שתלי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קיןולשת גםהוא ילדבן ויקרא אתשמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתוזכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא אתשמם אדם ביום הבראםויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא אתשמו שתויהיו ימיאדם אחרי הולידו אתשת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנותויהיו כלימי אדם אשרחי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת ויחישת חמש שנים ומאת שנה ויולד אתאנושויחישת אחרי הולידו אתאנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנותויהיו כלימישת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת ויחי אנוש תשעים שנה ויולד אתקינןויחי אנוש אחרי הולידו אתקינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנותויהיו כלימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת ויחי קינן שבעים שנה ויולד אתמהללאלויחי קינן אחרי הולידו אתמהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנותויהיו כלימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד אתירדויחי מהללאל אחרי הולידו אתירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנותויהיו כלימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת ויחיירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד אתחנוךויחיירד אחרי הולידו אתחנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנותויהיו כלימיירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד אתמתושלחויתהלך חנוך אתהאלהים אחרי הולידו אתמתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנותויהי כלימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנהויתהלך חנוך אתהאלהים ואיננו כילקח אתו אלהים ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד אתלמךויחי מתושלח אחרי הולידו אתלמך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנותויהיו כלימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת ויחילמך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בןויקרא אתשמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מןהאדמה אשר אררה יהוהויחילמך אחרי הולידו אתנח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנותויהי כלימילמך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת ויהינח בןחמש מאות שנה ויולד נח אתשם אתחם ואתיפתויהי כיהחל האדם לרב עלפני האדמה ובנות ילדו להםויראו בניהאלהים אתבנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרוויאמר יהוה לאידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנההנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחריכן אשר יבאו בני האלהים אלבנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכליצר מחשבת לבו רק רע כלהיוםוינחם יהוה כיעשה אתהאדם בארץ ויתעצב אללבוויאמר יהוה אמחה אתהאדם אשרבראתי מעל פני האדמה מאדם עדבהמה עדרמש ועדעוף השמים כי נחמתי כי עשיתםונח מצא חן בעיני יהוה אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו אתהאלהים התהלךנחויולד נח שלשה בנים אתשם אתחם ואתיפתותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמסוירא אלהים אתהארץ והנה נשחתה כיהשחית כלבשר אתדרכו עלהארץ ויאמר אלהים לנח קץ כלבשר בא לפני כימלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם אתהארץעשה לך תבת עציגפר קנים תעשה אתהתבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפרוזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתהצהר תעשה לתבה ואלאמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשהואני הנני מביא אתהמבול מים עלהארץ לשחת כלבשר אשרבו רוח חיים מתחת השמים כל אשרבארץ יגועוהקמתי אתבריתי אתך ובאת אלהתבה אתה ובניך ואשתך ונשיבניך אתךומכלהחי מכלבשר שנים מכל תביא אלהתבה להחית אתך זכר ונקבה יהיומהעוף למינהו ומןהבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיותואתה קחלך מכלמאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלהויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשהויאמר יהוה לנח באאתה וכלביתך אלהתבה כיאתך ראיתי צדיק לפני בדור הזהמכל הבהמה הטהורה תקחלך שבעה שבעה איש ואשתו ומןהבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתוגם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע עלפני כלהארץכי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר עלהארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי אתכלהיקום אשר עשיתי מעל פני האדמהויעש נח ככל אשרצוהו יהוהונח בןשש מאות שנה והמבול היה מים עלהארץויבא נח ובניו ואשתו ונשיבניו אתו אלהתבה מפני מי המבולמןהבהמה הטהורה ומןהבהמה אשר איננה טהרה ומןהעוף וכל אשררמש עלהאדמהשנים שנים באו אלנח אלהתבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים אתנחויהי לשבעת הימים ומי המבול היו עלהארץבשנת ששמאות שנה לחיינח בחדש השני בשבעהעשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כלמעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחוויהי הגשם עלהארץ ארבעים יום וארבעים לילהבעצם היום הזה בא נח ושםוחם ויפת בנינח ואשת נח ושלשת נשיבניו אתם אלהתבההמה וכלהחיה למינה וכלהבהמה למינה וכלהרמש הרמש עלהארץ למינהו וכלהעוף למינהו כל צפור כלכנףויבאו אלנח אלהתבה שנים שנים מכלהבשר אשרבו רוח חייםוהבאים זכר ונקבה מכלבשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדוויהי המבול ארבעים יום עלהארץ וירבו המים וישאו אתהתבה ותרם מעל הארץויגברו המים וירבו מאד עלהארץ ותלך התבה עלפני המיםוהמים גברו מאד מאד עלהארץ ויכסו כלההרים הגבהים אשרתחת כלהשמיםחמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההריםויגוע כלבשר הרמש עלהארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכלהשרץ השרץ עלהארץ וכל האדםכל אשר נשמתרוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתווימח אתכלהיקום אשר עלפני האדמה מאדם עדבהמה עדרמש ועדעוף השמים וימחו מןהארץ וישאר אךנח ואשר אתו בתבהויגברו המים עלהארץ חמשים ומאת יוםויזכר אלהים אתנח ואת כלהחיה ואתכלהבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח עלהארץ וישכו המיםויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מןהשמיםוישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יוםותנח התבה בחדש השביעי בשבעהעשר יום לחדש על הרי אררטוהמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההריםויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח אתחלון התבה אשר עשהוישלח אתהערב ויצא יצוא ושוב עדיבשת המים מעל הארץוישלח אתהיונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמהולאמצאה היונה מנוח לכףרגלה ותשב אליו אלהתבה כימים עלפני כלהארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אלהתבהויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח אתהיונה מןהתבהותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלהזית טרף בפיה וידע נח כיקלו המים מעל הארץוייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח אתהיונה ולאיספה שובאליו עודויהי באחת וששמאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח אתמכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמהובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ וידבר אלהים אלנח לאמרצא מןהתבה אתה ואשתך ובניך ונשיבניך אתךכלהחיה אשראתך מכלבשר בעוף ובבהמה ובכלהרמש הרמש עלהארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו עלהארץויצאנח ובניו ואשתו ונשיבניו אתוכלהחיה כלהרמש וכלהעוף כל רומש עלהארץ למשפחתיהם יצאו מןהתבהויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבחוירח יהוה אתריח הניחח ויאמר יהוה אללבו לאאסף לקלל עוד אתהאדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולאאסף עוד להכות אתכלחי כאשר עשיתיעד כלימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתוויברך אלהים אתנח ואתבניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו אתהארץומוראכם וחתכם יהיה על כלחית הארץ ועל כלעוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכלדגי הים בידכם נתנוכלרמש אשר הואחי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם אתכלאךבשר בנפשו דמו לא תאכלוואך אתדמכם לנפשתיכם אדרש מיד כלחיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש אתנפש האדםשפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה אתהאדםואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבובה ויאמר אלהים אלנח ואלבניו אתו לאמרואני הנני מקים אתבריתי אתכם ואתזרעכם אחריכםואת כלנפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכלחית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץוהקמתי אתבריתי אתכם ולאיכרת כלבשר עוד ממי המבול ולאיהיה עוד מבול לשחת הארץויאמר אלהים זאת אותהברית אשראני נתן ביני וביניכם ובין כלנפש חיה אשר אתכם לדרת עולםאתקשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץוהיה בענני ענן עלהארץ ונראתה הקשת בענןוזכרתי אתבריתי אשר ביני וביניכם ובין כלנפש חיה בכלבשר ולאיהיה עוד המים למבול לשחת כלבשרוהיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כלנפש חיה בכלבשר אשר עלהארץויאמר אלהים אלנח זאת אותהברית אשר הקמתי ביני ובין כלבשר אשר עלהארץ ויהיו בנינח היצאים מןהתבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנעןשלשה אלה בנינח ומאלה נפצה כלהארץויחל נח איש האדמה ויטע כרםוישת מןהיין וישכר ויתגל בתוך אהלהוירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשניאחיו בחוץויקח שם ויפת אתהשמלה וישימו עלשכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראווייקץ נח מיינו וידע את אשרעשה לו בנו הקטןויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיוויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למויפת אלהים ליפת וישכן באהלישם ויהי כנען עבד למוויחינח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנהויהיו כלימינח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת {פ} {פ} ואלה תולדת בנינח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבולבני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירסובני גמר אשכנז וריפת ותגרמהובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדניםמאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהםובני חם כוש ומצרים ופוט וכנעןובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדןוכוש ילד אתנמרד הוא החל להיות גבר בארץהואהיה גברציד לפני יהוה עלכן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוהותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנערמןהארץ ההוא יצא אשור ויבן אתנינוה ואתרחבת עיר ואתכלחואתרסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלהומצרים ילד אתלודים ואתענמים ואתלהבים ואתנפתחיםואתפתרסים ואתכסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואתכפתרים וכנען ילד אתצידן בכרו ואתחתואתהיבוסי ואתהאמרי ואת הגרגשיואתהחוי ואתהערקי ואתהסיניואתהארודי ואתהצמרי ואתהחמתי ואחר נפצו משפחות הכנעניויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עדעזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עדלשעאלה בניחם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם ולשם ילד גםהוא אבי כלבניעבר אחי יפת הגדולבני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארםובני ארם עוץ וחול וגתר ומשוארפכשד ילד אתשלח ושלח ילד אתעברולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטןויקטן ילד אתאלמודד ואתשלף ואתחצרמות ואתירחואתהדורם ואתאוזל ואתדקלהואתעובל ואתאבימאל ואתשבאואתאופר ואתחוילה ואתיובב כלאלה בני יקטןויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדםאלה בנישם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהםאלה משפחת בנינח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול ויהי כלהארץ שפה אחת ודברים אחדיםויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שםויאמרו איש אלרעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמרויאמרו הבה נבנהלנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשהלנו שם פןנפוץ עלפני כלהארץוירד יהוה לראת אתהעיר ואתהמגדל אשר בנו בני האדםויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לאיבצר מהם כל אשר יזמו לעשותהבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהוויפץ יהוה אתם משם עלפני כלהארץ ויחדלו לבנת העירעלכן קרא שמה בבל כישם בלל יהוה שפת כלהארץ ומשם הפיצם יהוה עלפני כלהארץ אלה תולדת שם שם בןמאת שנה ויולד אתארפכשד שנתים אחר המבולויחישם אחרי הולידו אתארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד אתשלחויחי ארפכשד אחרי הולידו אתשלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ושלח חי שלשים שנה ויולד אתעברויחישלח אחרי הולידו אתעבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ויחיעבר ארבע ושלשים שנה ויולד אתפלגויחיעבר אחרי הולידו אתפלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ויחיפלג שלשים שנה ויולד אתרעוויחיפלג אחרי הולידו אתרעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד אתשרוגויחי רעו אחרי הולידו אתשרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות ויחי שרוג שלשים שנה ויולד אתנחורויחי שרוג אחרי הולידו אתנחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד אתתרחויחי נחור אחרי הולידו אתתרח תשעעשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות ויחיתרח שבעים שנה ויולד אתאברם אתנחור ואתהרןואלה תולדת תרח תרח הוליד אתאברם אתנחור ואתהרן והרן הוליד אתלוטוימת הרן עלפני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדיםויקח אברם ונחור להם נשים שם אשתאברם שרי ושם אשתנחור מלכה בתהרן אבימלכה ואבי יסכהותהי שרי עקרה אין לה ולדויקח תרח אתאברם בנו ואתלוט בןהרן בןבנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עדחרן וישבו שםויהיו ימיתרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן ויאמר יהוה אלאברם לךלך מארצך וממולדתך ומבית אביך אלהארץ אשר אראךואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכהואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמהוילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בןחמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרןויקח אברם אתשרי אשתו ואתלוט בןאחיו ואתכלרכושם אשר רכשו ואתהנפש אשרעשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנעןויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץוירא יהוה אלאברם ויאמר לזרעך אתן אתהארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליוויעתק משם ההרה מקדם לביתאל ויט אהלה ביתאל מים והעי מקדם ויבןשם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוהויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כיכבד הרעב בארץויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אלשרי אשתו הנהנא ידעתי כי אשה יפתמראה אתוהיה כייראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיואמרינא אחתי את למען ייטבלי בעבורך וחיתה נפשי בגללךויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים אתהאשה כייפה הוא מאדויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אלפרעה ותקח האשה בית פרעהולאברם היטיב בעבורה ויהילו צאןובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמליםוינגע יהוהאתפרעה נגעים גדלים ואתביתו עלדבר שרי אשת אברםויקרא פרעה לאברם ויאמר מהזאת עשית לי למה לאהגדת לי כי אשתך הואלמה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולךויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואתאשתו ואתכלאשרלוויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכלאשרלו ולוט עמו הנגבהואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהבוילך למסעיו מנגב ועדביתאל עדהמקום אשרהיה שם אהלה בתחלה בין ביתאל ובין העיאלמקום המזבח אשרעשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוהוגםללוט ההלך אתאברם היה צאןובקר ואהליםולאנשא אתם הארץ לשבת יחדו כיהיה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדוויהיריב בין רעי מקנהאברם ובין רעי מקנהלוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץויאמר אברם אללוט אלנא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כיאנשים אחים אנחנוהלא כלהארץ לפניך הפרד נא מעלי אםהשמאל ואימנה ואםהימין ואשמאילהוישאלוט אתעיניו וירא אתכלככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה אתסדם ואתעמרה כגןיהוה כארץ מצרים באכה צערויבחרלו לוט את כלככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיואברם ישב בארץכנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עדסדםואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאדויהוה אמר אלאברם אחרי הפרדלוט מעמו שא נא עיניך וראה מןהמקום אשראתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימהכי אתכלהארץ אשראתה ראה לך אתננה ולזרעך עדעולםושמתי אתזרעך כעפר הארץ אשר אםיוכל איש למנות אתעפר הארץ גםזרעך ימנהקום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננהויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבןשם מזבח ליהוה ויהי בימי אמרפל מלךשנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גויםעשו מלחמה אתברע מלך סדם ואתברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היאצערכלאלה חברו אלעמק השדים הוא ים המלחשתים עשרה שנה עבדו אתכדרלעמר ושלשעשרה שנה מרדוובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו אתרפאים בעשתרת קרנים ואתהזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתיםואתהחרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר עלהמדברוישבו ויבאו אלעין משפט הוא קדש ויכו אתכלשדה העמלקי וגם אתהאמרי הישב בחצצן תמרויצא מלךסדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הואצער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדיםאת כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים אתהחמשהועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלךסדם ועמרה ויפלושמה והנשארים הרה נסוויקחו אתכלרכש סדם ועמרה ואתכלאכלם וילכוויקחו אתלוט ואתרכשו בןאחי אברם וילכו והוא ישב בסדםויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי בריתאברםוישמע אברם כי נשבה אחיו וירק אתחניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עדדןויחלק עליהםלילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עדחובה אשר משמאל לדמשקוישב את כלהרכש וגם אתלוט אחיו ורכשו השיב וגם אתהנשים ואתהעםויצא מלךסדם לקראתו אחרי שובו מהכות אתכדרלעמר ואתהמלכים אשר אתו אלעמק שוה הוא עמק המלךומלכיצדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליוןויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץוברוך אל עליון אשרמגן צריך בידך ויתןלו מעשר מכלויאמר מלךסדם אלאברם תןלי הנפש והרכש קחלךויאמר אברם אלמלך סדם הרמתי ידי אליהוה אל עליון קנה שמים וארץאםמחוט ועד שרוךנעל ואםאקח מכלאשרלך ולא תאמר אני העשרתי אתאברםבלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם אחר הדברים האלה היה דבריהוה אלאברם במחזה לאמר אלתירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאדויאמר אברם אדני יהוה מהתתןלי ואנכי הולך ערירי ובןמשק ביתי הוא דמשק אליעזרויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בןביתי יורש אתיוהנה דבריהוה אליו לאמר לא יירשך זה כיאם אשר יצא ממעיך הוא יירשךויוצא אתו החוצה ויאמר הבטנא השמימה וספר הכוכבים אםתוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעךוהאמן ביהוה ויחשבה לו צדקהויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך אתהארץ הזאת לרשתהויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנהויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזלויקחלו אתכלאלה ויבתר אתם בתוך ויתן אישבתרו לקראת רעהו ואתהצפר לא בתרוירד העיט עלהפגרים וישב אתם אברםויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה עלאברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליוויאמר לאברם ידע תדע כיגר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנהוגם אתהגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחריכן יצאו ברכש גדולואתה תבוא אלאבתיך בשלום תקבר בשיבה טובהודור רביעי ישובו הנה כי לאשלם עון האמרי עדהנהויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלהביום ההוא כרת יהוה אתאברם ברית לאמר לזרעך נתתי אתהארץ הזאת מנהר מצרים עדהנהר הגדל נהרפרתאתהקיני ואתהקנזי ואת הקדמניואתהחתי ואתהפרזי ואתהרפאיםואתהאמרי ואתהכנעני ואתהגרגשי ואתהיבוסי ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגרותאמר שרי אלאברם הנהנא עצרני יהוה מלדת באנא אלשפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שריותקח שרי אשתאברם אתהגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשהויבא אלהגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניהותאמר שרי אלאברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניךויאמר אברם אלשרי הנה שפחתך בידך עשילה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניהוימצאה מלאך יהוה עלעין המים במדבר עלהעין בדרך שורויאמר הגר שפחת שרי אימזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחתויאמר לה מלאך יהוה שובי אלגברתך והתעני תחת ידיהויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה אתזרעך ולא יספר מרבויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כישמע יהוה אלעניךוהוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועלפני כלאחיו ישכןותקרא שםיהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראיעלכן קרא לבאר באר לחי ראי הנה ביןקדש ובין ברדותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שםבנו אשרילדה הגר ישמעאלואברם בןשמנים שנה ושש שנים בלדתהגר אתישמעאל לאברם ויהי אברם בןתשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אלאברם ויאמר אליו אניאל שדי התהלך לפני והיה תמיםואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאדויפל אברם עלפניו וידבר אתו אלהים לאמראני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויםולאיקרא עוד אתשמך אברם והיה שמך אברהם כי אבהמון גוים נתתיךוהפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאווהקמתי אתבריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריךונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כלארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהיםויאמר אלהים אלאברהם ואתה אתבריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתםזאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כלזכרונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכםובןשמנת ימים ימול לכם כלזכר לדרתיכם יליד בית ומקנתכסף מכל בןנכר אשר לא מזרעך הואהמולימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולםוערל זכר אשר לאימול אתבשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה אתבריתי הפר ויאמר אלהים אלאברהם שרי אשתך לאתקרא אתשמה שרי כי שרה שמהוברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיוויפל אברהם עלפניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאהשנה יולד ואםשרה הבתתשעים שנה תלדויאמר אברהם אלהאלהים לו ישמעאל יחיה לפניךויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת אתשמו יצחק והקמתי אתבריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריוולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שניםעשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדולואתבריתי אקים אתיצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרתויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהםויקח אברהם אתישמעאל בנו ואת כלילידי ביתו ואת כלמקנת כספו כלזכר באנשי בית אברהם וימל אתבשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהיםואברהם בןתשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתווישמעאל בנו בןשלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתובעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנווכלאנשי ביתו יליד בית ומקנתכסף מאת בןנכר נמלו אתו וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתחהאהל כחם היוםוישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצהויאמר אדני אםנא מצאתי חן בעיניך אלנא תעבר מעל עבדךיקחנא מעטמים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץואקחה פתלחם וסעדו לבכם אחר תעברו כיעלכן עברתם עלעבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברתוימהר אברהם האהלה אלשרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגותואלהבקר רץ אברהם ויקח בןבקר רך וטוב ויתן אלהנער וימהר לעשות אתוויקח חמאה וחלב ובןהבקר אשר עשה ויתן לפניהם והואעמד עליהם תחת העץ ויאכלוויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהלויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנהבן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריוואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשיםותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתהלי עדנה ואדני זקןויאמר יהוה אלאברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתיהיפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בןותכחש שרהלאמר לא צחקתי כייראה ויאמרלא כי צחקתויקמו משם האנשים וישקפו עלפני סדם ואברהם הלך עמם לשלחםויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשהואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכובו כל גויי הארץכי ידעתיו למען אשר יצוה אתבניו ואתביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה עלאברהם את אשרדבר עליוויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כירבה וחטאתם כי כבדה מאדארדהנא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשוכלה ואםלא אדעהויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוהויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עםרשעאולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולאתשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבהחללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עםרשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כלהארץ לא יעשה משפטויאמר יהוה אםאמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכלהמקום בעבורםויען אברהם ויאמר הנהנא הואלתי לדבר אלאדני ואנכי עפר ואפראולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה אתכלהעיר ויאמר לא אשחית אםאמצא שם ארבעים וחמשהויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעיםויאמר אלנא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אםאמצא שם שלשיםויאמר הנהנא הואלתי לדבר אלאדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשריםויאמר אלנא יחר לאדני ואדברה אךהפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרהוילך יהוה כאשר כלה לדבר אלאברהם ואברהם שב למקמוויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשערסדם ויראלוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצהויאמר הנה נאאדני סורו נא אלבית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נליןויפצרבם מאד ויסרו אליו ויבאו אלביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלוטרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו עלהבית מנער ועדזקן כלהעם מקצהויקראו אללוט ויאמרו לו איה האנשים אשרבאו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתםויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריוויאמר אלנא אחי תרעוהנהנא לי שתי בנות אשר לאידעו איש אוציאהנא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אלתעשו דבר כיעלכן באו בצל קרתיויאמרו גשהלאה ויאמרו האחד באלגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלתוישלחו האנשים אתידם ויביאו אתלוט אליהם הביתה ואתהדלת סגרוואתהאנשים אשרפתח הבית הכו בסנורים מקטן ועדגדול וילאו למצא הפתחויאמרו האנשים אללוט עד מילך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשרלך בעיר הוצא מןהמקוםכימשחתים אנחנו אתהמקום הזה כיגדלה צעקתם אתפני יהוה וישלחנו יהוה לשחתהויצא לוט וידבר אלחתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מןהמקום הזה כימשחית יהוה אתהעיר ויהי כמצחק בעיני חתניווכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח אתאשתך ואתשתי בנתיך הנמצאת פןתספה בעון העירויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו ובידאשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעירויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט עלנפשך אלתביט אחריך ואלתעמד בכלהככר ההרה המלט פןתספהויאמר לוט אלהם אלנא אדניהנהנא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות אתנפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פןתדבקני הרעה ומתיהנהנא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשיויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי אתהעיר אשר דברתמהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עדבאך שמה עלכן קרא שםהעיר צוערהשמש יצא עלהארץ ולוט בא צערהויהוה המטיר עלסדם ועלעמרה גפרית ואש מאת יהוה מןהשמיםויהפך אתהערים האל ואת כלהככר ואת כלישבי הערים וצמח האדמהותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלחוישכם אברהם בבקר אלהמקום אשרעמד שם אתפני יהוהוישקף עלפני סדם ועמרה ועלכלפני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשןויהי בשחת אלהים אתערי הככר ויזכר אלהים אתאברהם וישלח אתלוט מתוך ההפכה בהפך אתהערים אשרישב בהן לוטויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיוותאמר הבכירה אלהצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כלהארץלכה נשקה אתאבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרעותשקין אתאביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב אתאביה ולאידע בשכבה ובקומהויהי ממחרת ותאמר הבכירה אלהצעירה הןשכבתי אמש אתאבי נשקנו יין גםהלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרעותשקין גם בלילה ההוא אתאביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולאידע בשכבה ובקמהותהרין שתי בנותלוט מאביהןותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבימואב עדהיוםוהצעירה גםהוא ילדה בן ותקרא שמו בןעמי הוא אבי בניעמון עדהיום ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב ביןקדש ובין שור ויגר בגררויאמר אברהם אלשרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח אתשרהויבא אלהים אלאבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת עלהאשה אשרלקחת והוא בעלת בעלואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גםצדיק תהרגהלא הוא אמרלי אחתי הוא והיאגםהוא אמרה אחי הוא בתםלבבי ובנקין כפי עשיתי זאתויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתםלבבך עשית זאת ואחשך גםאנכי אותך מחטולי עלכן לאנתתיך לנגע אליהועתה השב אשתהאיש כינביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואםאינך משיב דע כימות תמות אתה וכלאשרלךוישכם אבימלך בבקר ויקרא לכלעבדיו וידבר אתכלהדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאדויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מהעשית לנו ומהחטאתי לך כיהבאת עלי ועלממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לאיעשו עשית עמדיויאמר אבימלך אלאברהם מה ראית כי עשית אתהדבר הזהויאמר אברהם כי אמרתי רק איןיראת אלהים במקום הזה והרגוני עלדבר אשתיוגםאמנה אחתי בתאבי הוא אך לא בתאמי ותהילי לאשהויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כלהמקום אשר נבוא שמה אמרילי אחי הואויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתוויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שבולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הואלך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחתויתפלל אברהם אלהאלהים וירפא אלהים אתאבימלך ואתאשתו ואמהתיו וילדוכיעצר עצר יהוה בעד כלרחם לבית אבימלך עלדבר שרה אשת אברהם ויהוה פקד אתשרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דברותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשרדבר אתו אלהיםויקרא אברהם אתשםבנו הנולדלו אשרילדהלו שרה יצחקוימל אברהם אתיצחק בנו בןשמנת ימים כאשר צוה אתו אלהיםואברהם בןמאת שנה בהולד לו את יצחק בנוותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כלהשמע יצחקליותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כיילדתי בן לזקניוויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל אתיצחקותרא שרה אתבןהגר המצרית אשרילדה לאברהם מצחקותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואתבנה כי לא יירש בןהאמה הזאת עםבני עםיצחקוירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנוויאמר אלהים אלאברהם אלירע בעיניך עלהנער ועלאמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרעוגם אתבןהאמה לגוי אשימנו כי זרעך הואוישכם אברהםבבקר ויקחלחם וחמת מים ויתן אלהגר שם עלשכמה ואתהילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבעויכלו המים מןהחמת ותשלך אתהילד תחת אחד השיחםותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אלאראה במות הילד ותשב מנגד ותשא אתקלה ותבךוישמע אלהים אתקול הנער ויקרא מלאך אלהיםאלהגר מןהשמים ויאמר לה מהלך הגר אלתיראי כישמע אלהים אלקול הנער באשר הואשםקומי שאי אתהנער והחזיקי אתידך בו כילגוי גדול אשימנוויפקח אלהים אתעיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא אתהחמת מים ותשק אתהנערויהי אלהים אתהנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשתוישב במדבר פארן ותקחלו אמו אשה מארץ מצרים ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שרצבאו אלאברהם לאמר אלהים עמך בכל אשראתה עשהועתה השבעה לי באלהים הנה אםתשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשרעשיתי עמך תעשה עמדי ועםהארץ אשרגרתה בהויאמר אברהם אנכי אשבעוהוכח אברהם אתאבימלך עלאדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלךויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה אתהדבר הזה וגםאתה לאהגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היוםויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם בריתויצב אברהם אתשבע כבשת הצאן לבדהןויאמר אבימלך אלאברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנהויאמר כי אתשבע כבשת תקח מידי בעבור תהיהלי לעדה כי חפרתי אתהבאר הזאתעלכן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהםויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שרצבאו וישבו אלארץ פלשתיםויטע אשל בבאר שבע ויקראשם בשם יהוה אל עולםויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה אתאברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנניויאמר קחנא אתבנך אתיחידך אשראהבת אתיצחק ולךלך אלארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליךוישכם אברהם בבקר ויחבש אתחמרו ויקח אתשני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אלהמקום אשראמרלו האלהיםביום השלישי וישא אברהם אתעיניו וירא אתהמקום מרחקויאמר אברהם אלנעריו שבולכם פה עםהחמור ואני והנער נלכה עדכה ונשתחוה ונשובה אליכםויקח אברהם אתעצי העלה וישם עליצחק בנו ויקח בידו אתהאש ואתהמאכלת וילכו שניהם יחדוויאמר יצחק אלאברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלהויאמר אברהם אלהים יראהלו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדוויבאו אלהמקום אשר אמרלו האלהים ויבן שם אברהם אתהמזבח ויערך אתהעצים ויעקד אתיצחק בנו וישם אתו עלהמזבח ממעל לעציםוישלח אברהם אתידו ויקח אתהמאכלת לשחט אתבנוויקרא אליו מלאך יהוה מןהשמים ויאמר אברהםאברהם ויאמר הנניויאמר אלתשלח ידך אלהנער ואלתעש לו מאומה כי עתה ידעתי כיירא אלהים אתה ולא חשכת אתבנך אתיחידך ממניוישא אברהם אתעיניו וירא והנהאיל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח אתהאיל ויעלהו לעלה תחת בנוויקרא אברהם שםהמקום ההוא יהוהיראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראהויקרא מלאך יהוה אלאברהם שנית מןהשמיםויאמר בי נשבעתי נאםיהוה כי יען אשר עשית אתהדבר הזה ולא חשכת אתבנך אתיחידךכיברך אברכך והרבה ארבה אתזרעך ככוכבי השמים וכחול אשר עלשפת הים וירש זרעך את שער איביווהתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקליוישב אברהם אלנעריו ויקמו וילכו יחדו אלבאר שבע וישב אברהם בבאר שבע ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גםהוא בנים לנחור אחיךאתעוץ בכרו ואתבוז אחיו ואתקמואל אבי ארםואתכשד ואתחזו ואתפלדש ואתידלף ואת בתואלובתואל ילד אתרבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהםופילגשו ושמה ראומה ותלד גםהוא אתטבח ואתגחם ואתתחש ואתמעכה ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרהותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולב<small>כ</small>תהויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אלבניחת לאמרגרותושב אנכי עמכם תנו לי אחזתקבר עמכם ואקברה מתי מלפניויענו בניחת אתאברהם לאמר לושמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר אתמתך איש ממנו אתקברו לאיכלה ממך מקבר מתךויקם אברהם וישתחו לעםהארץ לבניחתוידבר אתם לאמר אםיש אתנפשכם לקבר אתמתי מלפני שמעוני ופגעולי בעפרון בןצחרויתןלי אתמערת המכפלה אשרלו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזתקברועפרון ישב בתוך בניחת ויען עפרון החתי אתאברהם באזני בניחת לכל באי שערעירו לאמרלאאדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשרבו לך נתתיה לעיני בניעמי נתתיה לך קבר מתךוישתחו אברהם לפני עם הארץוידבר אלעפרון באזני עםהארץ לאמר אך אםאתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה אתמתי שמהויען עפרון אתאברהם לאמר לואדני שמעני ארץ ארבע מאת שקלכסף ביני ובינך מההוא ואתמתך קברוישמע אברהם אלעפרון וישקל אברהם לעפרן אתהכסף אשר דבר באזני בניחת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחרויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשרבו וכלהעץ אשר בשדה אשר בכלגבלו סביבלאברהם למקנה לעיני בניחת בכל באי שערעירוואחריכן קבר אברהם אתשרה אשתו אלמערת שדה המכפלה עלפני ממרא הוא חברון בארץ כנעןויקם השדה והמערה אשרבו לאברהם לאחזתקבר מאת בניחת ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך אתאברהם בכלויאמר אברהם אלעבדו זקן ביתו המשל בכלאשרלו שיםנא ידך תחת ירכיואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לאתקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבוכי אלארצי ואלמולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחקויאמר אליו העבד אולי לאתאבה האשה ללכת אחרי אלהארץ הזאת ההשב אשיב אתבנך אלהארץ אשריצאת משםויאמר אליו אברהם השמר לך פןתשיב אתבני שמהיהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דברלי ואשר נשבעלי לאמר לזרעך אתן אתהארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משםואםלא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק אתבני לא תשב שמהוישם העבד אתידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו עלהדבר הזהויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכלטוב אדניו בידו ויקם וילך אלארם נהרים אלעיר נחורויברך הגמלים מחוץ לעיר אלבאר המים לעת ערב לעת צאת השאבתויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרהנא לפני היום ועשהחסד עם אדני אברהםהנה אנכי נצב עלעין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מיםוהיה הנער אשר אמר אליה הטינא כדך ואשתה ואמרה שתה וגםגמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כיעשית חסד עםאדניויהיהוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בןמלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה עלשכמהוהנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעלוירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעטמים מכדךותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה עלידה ותשקהוותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אםכלו לשתתותמהר ותער כדה אלהשקת ותרץ עוד אלהבאר לשאב ותשאב לכלגמליווהאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אםלאויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים עלידיה עשרה זהב משקלםויאמר בתמי את הגידי נא לי היש ביתאביך מקום לנו לליןותאמר אליו בתבתואל אנכי בןמלכה אשר ילדה לנחורותאמר אליו גםתבן גםמספוא רב עמנו גםמקום ללוןויקד האיש וישתחו ליהוהויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לאעזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדניותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלהולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אלהאיש החוצה אלהעיןויהי כראת אתהנזם ואתהצמדים עלידי אחתו וכשמעו אתדברי רבקה אחתו לאמר כהדבר אלי האיש ויבא אלהאיש והנה עמד עלהגמלים עלהעיןויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמליםויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתוויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אםדברתי דברי ויאמר דברויאמר עבד אברהם אנכיויהוה ברך אתאדני מאד ויגדל ויתןלו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמריםותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתןלו אתכלאשרלווישבעני אדני לאמר לאתקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצואםלא אלביתאבי תלך ואלמשפחתי ולקחת אשה לבניואמר אלאדני אלי לאתלך האשה אחריויאמר אלי יהוה אשרהתהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אביאז תנקה מאלתי כי תבוא אלמשפחתי ואםלא יתנו לך והיית נקי מאלתיואבא היום אלהעין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אםישךנא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליההנה אנכי נצב עלעין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקינינא מעטמים מכדךואמרה אלי גםאתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשרהכיח יהוה לבןאדניאני טרם אכלה לדבר אללבי והנה רבקה יצאת וכדה עלשכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נאותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגםגמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתהואשאל אתה ואמר בתמי את ותאמר בתבתואל בןנחור אשר ילדהלו מלכה ואשם הנזם עלאפה והצמידים עלידיהואקד ואשתחוה ליהוה ואברך אתיהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת אתבתאחי אדני לבנוועתה אםישכם עשים חסד ואמת אתאדני הגידו לי ואםלא הגידו לי ואפנה עלימין או עלשמאלויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע אוטובהנהרבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבןאדניך כאשר דבר יהוהויהי כאשר שמע עבד אברהם אתדבריהם וישתחו ארצה ליהוהויוצא העבד כליכסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמהויאכלו וישתו הוא והאנשים אשרעמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדניויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלךויאמר אלהם אלתאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדניויאמרו נקרא לנער ונשאלה אתפיהויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עםהאיש הזה ותאמר אלךוישלחו אתרבקה אחתם ואתמנקתה ואתעבד אברהם ואתאנשיוויברכו אתרבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיוותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה עלהגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד אתרבקה וילךויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגבויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באיםותשא רבקה אתעיניה ותרא אתיצחק ותפל מעל הגמלותאמר אלהעבד מיהאיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכסויספר העבד ליצחק את כלהדברים אשר עשהויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח אתרבקה ותהילו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורהותלד לו אתזמרן ואתיקשן ואתמדן ואתמדין ואתישבק ואתשוחויקשן ילד אתשבא ואתדדן ובני דדן היו אשורם ולטושם ולאמיםובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כלאלה בני קטורהויתן אברהם אתכלאשרלו ליצחקולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אלארץ קדםואלה ימי שניחיי אברהם אשרחי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שניםויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אלעמיוויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אלמערת המכפלה אלשדה עפרן בןצחר החתי אשר עלפני ממראהשדה אשרקנה אברהם מאת בניחת שמה קבר אברהם ושרה אשתוויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים אתיצחק בנו וישב יצחק עםבאר לחי ראי ואלה תלדת ישמעאל בןאברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהםואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשםומשמע ודומה ומשאחדד ותימא יטור נפיש וקדמהאלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שניםעשר נשיאם לאמתםואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אלעמיווישכנו מחוילה עדשור אשר עלפני מצרים באכה אשורה עלפני כלאחיו נפל ואלה תולדת יצחק בןאברהם אברהם הוליד אתיצחקויהי יצחק בןארבעים שנה בקחתו אתרבקה בתבתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשהויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתוויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אםכן למה זה אנכי ותלך לדרש אתיהוהויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעירוימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנהויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשוואחריכן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בןששים שנה בלדת אתםויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהליםויאהב יצחק אתעשו כיציד בפיו ורבקה אהבת אתיעקבויזד יעקב נזיד ויבא עשו מןהשדה והוא עיףויאמר עשו אליעקב הלעיטני נא מןהאדם האדם הזה כי עיף אנכי עלכן קראשמו אדוםויאמר יעקב מכרה כיום אתבכרתך ליויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמהזה לי בכרהויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר אתבכרתו ליעקבויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו אתהבכרה ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אלאבימלך מלךפלשתים גררהוירא אליו יהוה ויאמר אלתרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליךגור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כילך ולזרעך אתן אתכלהארצת האל והקמתי אתהשבעה אשר נשבעתי לאברהם אביךוהרביתי אתזרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כלהארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץעקב אשרשמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתיוישב יצחק בגררוישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פןיהרגני אנשי המקום עלרבקה כיטובת מראה הואויהי כי ארכולו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתוויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פןאמות עליהויאמר אבימלך מהזאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם אתאשתך והבאת עלינו אשםויצו אבימלך אתכלהעם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומתויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוהויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כיגדל מאדויהילו מקנהצאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתיםוכלהבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפרויאמר אבימלך אליצחק לך מעמנו כיעצמת ממנו מאדוילך משם יצחק ויחן בנחלגרר וישב שםוישב יצחק ויחפר אתבארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשרקרא להן אביוויחפרו עבדייצחק בנחל וימצאושם באר מים חייםויריבו רעי גרר עםרעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שםהבאר עשק כי התעשקו עמוויחפרו באר אחרת ויריבו גםעליה ויקרא שמה שטנהויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כיעתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץויעל משם באר שבעוירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אלתירא כיאתך אנכי וברכתיך והרביתי אתזרעך בעבור אברהם עבדיויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויטשם אהלו ויכרושם עבדייצחק בארואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שרצבאוויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכםויאמרו ראו ראינו כיהיה יהוהעמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמךאםתעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רקטוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוהויעש להם משתה ויאכלו וישתווישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלוםויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו עלאדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מיםויקרא אתה שבעה עלכן שםהעיר באר שבע עד היום הזה ויהי עשו בןארבעים שנה ויקח אשה אתיהודית בתבארי החתי ואתבשמת בתאילן החתיותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה ויהי כיזקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא אתעשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנניויאמר הנהנא זקנתי לא ידעתי יום מותיועתה שאנא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידהועשהלי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמותורבקה שמעת בדבר יצחק אלעשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביאורבקה אמרה אליעקב בנה לאמר הנה שמעתי אתאביך מדבר אלעשו אחיך לאמרהביאה לי ציד ועשהלי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותיועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתךלךנא אלהצאן וקחלי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהבוהבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותוויאמר יעקב אלרבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלקאולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכהותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קחליוילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביוותקח רבקה אתבגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש אתיעקב בנה הקטןואת ערת גדיי העזים הלבישה עלידיו ועל חלקת צואריוותתן אתהמטעמים ואתהלחם אשר עשתה ביד יעקב בנהויבא אלאביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בניויאמר יעקב אלאביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קוםנא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשךויאמר יצחק אלבנו מהזה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפניויאמר יצחק אליעקב גשהנא ואמשך בני האתה זה בני עשו אםלאויגש יעקב אליצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשוולא הכירו כיהיו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהוויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אניויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגשלו ויאכל ויבא לו יין וישתויאמר אליו יצחק אביו גשהנא ושקהלי בניויגש וישקלו וירח אתריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוהויתןלך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירשיעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוךויהי כאשר כלה יצחק לברך אתיעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידוויעש גםהוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשךויאמר לו יצחק אביו מיאתה ויאמר אני בנך בכרך עשוויחרד יצחק חרדה גדלה עדמאד ויאמר מיאפוא הוא הצדציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גםברוך יהיהכשמע עשו אתדברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עדמאד ויאמר לאביו ברכני גםאני אביויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתךויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים אתבכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלאאצלת לי ברכהויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואתכלאחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בניויאמר עשו אלאביו הברכה אחת הואלך אבי ברכני גםאני אבי וישא עשו קלו ויבךויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעלועלחרבך תחיה ואתאחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארךוישטם עשו אתיעקב עלהברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה אתיעקב אחיויגד לרבקה אתדברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגךועתה בני שמע בקלי וקום ברחלך אללבן אחי חרנהוישבת עמו ימים אחדים עד אשרתשוב חמת אחיךעדשוב אףאחיך ממך ושכח את אשרעשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גםשניכם יום אחדותאמר רבקה אליצחק <small>ק</small>צתי בחיי מפני בנות חת אםלקח יעקב אשה מבנותחת כאלה מבנות הארץ למה לי חייםויקרא יצחק אליעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לאתקח אשה מבנות כנעןקום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקחלך משם אשה מבנות לבן אחי אמךואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמיםויתןלך אתברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך אתארץ מגריך אשרנתן אלהים לאברהםוישלח יצחק אתיעקב וילך פדנה ארם אללבן בןבתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשווירא עשו כיברך יצחק אתיעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחתלו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לאתקח אשה מבנות כנעןוישמע יעקב אלאביו ואלאמו וילך פדנה ארםוירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביווילך עשו אלישמעאל ויקח אתמחלת בתישמעאל בןאברהם אחות נביות עלנשיו לו לאשה ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנהויפגע במקום וילן שם כיבא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההואויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בווהנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעךוהיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כלמשפחת האדמה ובזרעךוהנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשרתלך והשבתיך אלהאדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אםעשיתי את אשרדברתי לךוייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתיויירא ויאמר מהנורא המקום הזה אין זה כי אםבית אלהים וזה שער השמיםוישכם יעקב בבקר ויקח אתהאבן אשרשם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן עלראשהויקרא אתשםהמקום ההוא ביתאל ואולם לוז שםהעיר לראשנהוידר יעקב נדר לאמר אםיהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתןלי לחם לאכל ובגד ללבשושבתי בשלום אלבית אבי והיה יהוה לי לאלהיםוהאבן הזאת אשרשמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתןלי עשר אעשרנו לךוישא יעקב רגליו וילך ארצה בניקדםוירא והנה באר בשדה והנהשם שלשה עדריצאן רבצים עליה כי מןהבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה עלפי הבארונאספושמה כלהעדרים וגללו אתהאבן מעל פי הבאר והשקו אתהצאן והשיבו אתהאבן עלפי הבאר למקמהויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנוויאמר להם הידעתם אתלבן בןנחור ויאמרו ידענוויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עםהצאןויאמר הן עוד היום גדול לאעת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעוויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כלהעדרים וגללו אתהאבן מעל פי הבאר והשקינו הצאןעודנו מדבר עמם ורחל באה עםהצאן אשר לאביה כי רעה הואויהי כאשר ראה יעקב אתרחל בתלבן אחי אמו ואתצאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל אתהאבן מעל פי הבאר וישק אתצאן לבן אחי אמווישק יעקב לרחל וישא אתקלו ויבךויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בןרבקה הוא ותרץ ותגד לאביהויהי כשמע לבן אתשמע יעקב בןאחתו וירץ לקראתו ויחבקלו וינשקלו ויביאהו אלביתו ויספר ללבן את כלהדברים האלהויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימיםויאמר לבן ליעקב הכיאחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מהמשכרתךוללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחלועיני לאה רכות ורחל היתה יפתתאר ויפת מראהויאהב יעקב אתרחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנהויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדיויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתהויאמר יעקב אללבן הבה אתאשתי כי מלאו ימי ואבואה אליהויאסף לבן אתכלאנשי המקום ויעש משתהויהי בערב ויקח אתלאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליהויתן לבן לה אתזלפה שפחתו ללאה בתו שפחהויהי בבקר והנההוא לאה ויאמר אללבן מהזאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתניויאמר לבן לאיעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירהמלא שבע זאת ונתנה לך גםאתזאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבעשנים אחרותויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתןלו אתרחל בתו לו לאשהויתן לבן לרחל בתו אתבלהה שפחתו לה לשפחהויבא גם אלרחל ויאהב גםאתרחל מלאה ויעבד עמו עוד שבעשנים אחרותוירא יהוה כישנואה לאה ויפתח אתרחמה ורחל עקרהותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כיראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישיותהר עוד ותלד בן ותאמר כישמע יהוה כישנואה אנכי ויתןלי גםאתזה ותקרא שמו שמעוןותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כיילדתי לו שלשה בנים עלכן קראשמו לויותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה אתיהוה עלכן קראה שמו יהודה ותעמד מלדתותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אליעקב הבהלי בנים ואםאין מתה אנכיויחראף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשרמנע ממך פריבטןותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד עלברכי ואבנה גםאנכי ממנהותתןלו אתבלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקבותהר בלהה ותלד ליעקב בןותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתןלי בן עלכן קראה שמו דןותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקבותאמר רחל נפתולי אלהיםנפתלתי עםאחתי גםיכלתי ותקרא שמו נפתליותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח אתזלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשהותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בןותאמר לאה בגד ותקרא אתשמו גדותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקבותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא אתשמו אשרוילך ראובן בימי קצירחטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אללאה אמו ותאמר רחל אללאה תנינא לי מדודאי בנךותאמר לה המעט קחתך אתאישי ולקחת גם אתדודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנךויבא יעקב מןהשדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הואוישמע אלהים אללאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישיותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשרנתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכרותהר עוד לאה ותלד בןששי ליעקבותאמר לאה זבדני אלהיםאתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כיילדתי לו ששה בנים ותקרא אתשמו זבלוןואחר ילדה בת ותקרא אתשמה דינהויזכר אלהים אתרחל וישמע אליה אלהים ויפתח אתרחמהותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים אתחרפתיותקרא אתשמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחרויהי כאשר ילדה רחל אתיוסף ויאמר יעקב אללבן שלחני ואלכה אלמקומי ולארציתנה אתנשי ואתילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת אתעבדתי אשר עבדתיךויאמר אליו לבן אםנא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללךויאמר נקבה שכרך עלי ואתנהויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשרהיה מקנך אתיכי מעט אשרהיה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גםאנכי לביתיויאמר מה אתןלך ויאמר יעקב לאתתןלי מאומה אםתעשהלי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמראעבר בכלצאנך היום הסר משם כלשה נקד וטלוא וכלשהחום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכריוענתהבי צדקתי ביום מחר כיתבוא עלשכרי לפניך כל אשראיננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתיויאמר לבן הן לו יהי כדברךויסר ביום ההוא אתהתישים העקדים והטלאים ואת כלהעזים הנקדות והטלאת כל אשרלבן בו וכלחום בכשבים ויתן בידבניווישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה אתצאן לבן הנותרתויקחלו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר עלהמקלותויצג אתהמקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתותויחמו הצאן אלהמקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאיםוהכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אלעקד וכלחום בצאן לבן וישתלו עדרים לבדו ולא שתם עלצאן לבןוהיה בכליחם הצאן המקשרות ושם יעקב אתהמקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלותובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקבויפרץ האיש מאד מאד ויהילו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמריםוישמע אתדברי בנילבן לאמר לקח יעקב את כלאשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כלהכבד הזהוירא יעקב אתפני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשוםויאמר יהוה אליעקב שוב אלארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמךוישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אלצאנוויאמר להן ראה אנכי אתפני אביכן כיאיננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדיואתנה ידעתן כי בכלכחי עבדתי אתאביכןואביכן התל בי והחלף אתמשכרתי עשרת מנים ולאנתנו אלהים להרע עמדיאםכה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כלהצאן נקדים ואםכה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כלהצאן עקדיםויצל אלהים אתמקנה אביכם ויתןליויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים עלהצאן עקדים נקדים וברדיםויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנניויאמר שאנא עיניך וראה כלהעתדים העלים עלהצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כלאשר לבן עשה לךאנכי האל ביתאל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מןהארץ הזאת ושוב אלארץ מולדתךותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינוהלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גםאכול אתכספנוכי כלהעשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשהויקם יעקב וישא אתבניו ואתנשיו עלהגמליםוינהג אתכלמקנהו ואתכלרכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אליצחק אביו ארצה כנעןולבן הלך לגזז אתצאנו ותגנב רחל אתהתרפים אשר לאביהויגנב יעקב אתלב לבן הארמי עלבלי הגיד לו כי ברח הואויברח הוא וכלאשרלו ויקם ויעבר אתהנהר וישם אתפניו הר הגלעדויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקבויקח אתאחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעדויבא אלהים אללבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פןתדבר עםיעקב מטוב עדרעוישג לבן אתיעקב ויעקב תקע אתאהלו בהר ולבן תקע אתאחיו בהר הגלעדויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב אתלבבי ותנהג אתבנתי כשביות חרבלמה נחבאת לברח ותגנב אתי ולאהגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנורולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשוישלאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עםיעקב מטוב עדרעועתה הלך הלכת כינכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת אתאלהיויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פןתגזל אתבנותיך מעמיעם אשר תמצא אתאלהיך לא יחיה נגד אחינו הכרלך מה עמדי וקחלך ולאידע יעקב כי רחל גנבתםויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחלורחל לקחה אתהתרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן אתכלהאהל ולא מצאותאמר אלאביה אליחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כידרך נשים לי ויחפש ולא מצא אתהתרפיםויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מהפשעי מה חטאתי כי דלקת אחריכימששת אתכלכלי מהמצאת מכל כליביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינוזה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתיטרפה לאהבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילההייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיניזהלי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבעעשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף אתמשכרתי עשרת מניםלולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני אתעניי ואתיגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמשויען לבן ויאמר אליעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשראתה ראה ליהוא ולבנתי מהאעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדוועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינךויקח יעקב אבן וירימה מצבהויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשוגל ויאכלו שם עלהגלויקראלו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעדויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום עלכן קראשמו גלעדוהמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהואםתענה אתבנתי ואםתקח נשים עלבנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינךויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינךעד הגל הזה ועדה המצבה אםאני לאאעבר אליך אתהגל הזה ואםאתה לאתעבר אלי אתהגל הזה ואתהמצבה הזאת לרעהאלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחקויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכללחם ויאכלו לחם וילינו בהרוישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמוויעקב הלך לדרכו ויפגעובו מלאכי אלהיםויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שםהמקום ההוא מחנים וישלח יעקב מלאכים לפניו אלעשו אחיו ארצה שעיר שדה אדוםויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עםלבן גרתי ואחר עדעתהויהילי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצאחן בעיניךוישבו המלאכים אליעקב לאמר באנו אלאחיך אלעשו וגם הלך לקראתך וארבעמאות איש עמוויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ אתהעם אשראתו ואתהצאן ואתהבקר והגמלים לשני מחנותויאמר אםיבוא עשו אלהמחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטהויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמךקטנתי מכל החסדים ומכלהאמת אשר עשית אתעבדך כי במקלי עברתי אתהירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנותהצילני נא מיד אחי מיד עשו כיירא אנכי אתו פןיבוא והכני אם עלבניםואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי אתזרעך כחול הים אשר לאיספר מרבוילן שם בלילה ההוא ויקח מןהבא בידו מנחה לעשו אחיועזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשריםגמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרהויתן בידעבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אלעבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדרויצו אתהראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למיאתה ואנה תלך ולמי אלה לפניךואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גםהוא אחרינוויצו גם אתהשני גם אתהשלישי גם אתכלההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אלעשו במצאכם אתוואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כיאמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחריכן אראה פניו אולי ישא פניותעבר המנחה עלפניו והוא לן בלילהההוא במחנהויקם בלילה הוא ויקח אתשתי נשיו ואתשתי שפחתיו ואתאחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבקויקחם ויעברם אתהנחל ויעבר אתאשרלוויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחרוירא כי לא יכל לו ויגע בכףירכו ותקע כףירך יעקב בהאבקו עמוויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אםברכתניויאמר אליו מהשמך ויאמר יעקבויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אםישראל כישרית עםאלהים ועםאנשים ותוכלוישאל יעקב ויאמר הגידהנא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שםויקרא יעקב שם המקום פניאל כיראיתי אלהים פנים אלפנים ותנצל נפשיויזרחלו השמש כאשר עבר אתפנואל והוא צלע עלירכועלכן לאיאכלו בניישראל אתגיד הנשה אשר עלכף הירך עד היום הזה כי נגע בכףירך יעקב בגיד הנשהוישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ אתהילדים עללאה ועלרחל ועל שתי השפחותוישם אתהשפחות ואתילדיהן ראשנה ואתלאה וילדיה אחרנים ואתרחל ואתיוסף אחרניםוהוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עדגשתו עדאחיווירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל עלצוארו וישקהו ויבכווישא אתעיניו וירא אתהנשים ואתהילדים ויאמר מיאלה לך ויאמר הילדים אשרחנן אלהים אתעבדךותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחויןותגש גםלאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחווויאמר מי לך כלהמחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצאחן בעיני אדניויאמר עשו ישלי רב אחי יהי לך אשרלךויאמר יעקב אלנא אםנא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי עלכן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצניקחנא אתברכתי אשר הבאת לך כיחנני אלהים וכי ישליכל ויפצרבו ויקחויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדךויאמר אליו אדני ידע כיהילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כלהצאןיעברנא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשרלפני ולרגל הילדים עד אשראבא אלאדני שעירהויאמר עשו אציגהנא עמך מןהעם אשר אתי ויאמר למה זה אמצאחן בעיני אדניוישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירהויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת עלכן קרא שםהמקום סכות ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן אתפני העירויקן אתחלקת השדה אשר נטהשם אהלו מיד בניחמור אבי שכם במאה קשיטהויצבשם מזבח ויקראלו אל אלהי ישראל ותצא דינה בתלאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץוירא אתה שכם בןחמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענהותדבק נפשו בדינה בתיעקב ויאהב אתהנער וידבר עללב הנערויאמר שכם אלחמור אביו לאמר קחלי אתהילדה הזאת לאשהויעקב שמע כי טמא אתדינה בתו ובניו היו אתמקנהו בשדה והחרש יעקב עדבאםויצא חמור אבישכם אליעקב לדבר אתוובני יעקב באו מןהשדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כינבלה עשה בישראל לשכב אתבתיעקב וכן לא יעשהוידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשהוהתחתנו אתנו בנתיכם תתנולנו ואתבנתינו תקחו לכםואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בהויאמר שכם אלאביה ואלאחיה אמצאחן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתןהרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנולי אתהנער לאשהויענו בנייעקב אתשכם ואתחמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתםויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת אתאחתנו לאיש אשרלו ערלה כיחרפה הוא לנואךבזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כלזכרונתנו אתבנתינו לכם ואתבנתיכם נקחלנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחדואםלא תשמעו אלינו להמול ולקחנו אתבתנו והלכנווייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בןחמורולאאחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבתיעקב והוא נכבד מכל בית אביוויבא חמור ושכם בנו אלשער עירם וידברו אלאנשי עירם לאמרהאנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבתידים לפניהם אתבנתם נקחלנו לנשים ואתבנתינו נתן להםאךבזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כלזכר כאשר הם נמליםמקנהם וקנינם וכלבהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנווישמעו אלחמור ואלשכם בנו כליצאי שער עירו וימלו כלזכר כליצאי שער עירוויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שניבנייעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו עלהעיר בטח ויהרגו כלזכרואתחמור ואתשכם בנו הרגו לפיחרב ויקחו אתדינה מבית שכם ויצאובני יעקב באו עלהחללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותםאתצאנם ואתבקרם ואתחמריהם ואת אשרבעיר ואתאשר בשדה לקחוואתכלחילם ואתכלטפם ואתנשיהם שבו ויבזו ואת כלאשר בביתויאמר יעקב אלשמעון ואללוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתיויאמרו הכזונה יעשה אתאחותנו ויאמר אלהים אליעקב קום עלה ביתאל ושבשם ועשהשם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיךויאמר יעקב אלביתו ואל כלאשר עמו הסרו אתאלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכםונקומה ונעלה ביתאל ואעשהשם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתיויתנו אליעקב את כלאלהי הנכר אשר בידם ואתהנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עםשכםויסעו ויהי חתת אלהים עלהערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקבויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא ביתאל הוא וכלהעם אשרעמוויבן שם מזבח ויקרא למקום אל ביתאל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיוותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לביתאל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות וירא אלהים אליעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתוויאמרלו אלהים שמך יעקב לאיקרא שמך עוד יעקב כי אםישראל יהיה שמך ויקרא אתשמו ישראלויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאוואתהארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן אתהארץויעל מעליו אלהים במקום אשרדבר אתוויצב יעקב מצבה במקום אשרדבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמןויקרא יעקב אתשם המקום אשר דבר אתו שם אלהים ביתאלויסעו מבית אל ויהיעוד כברתהארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתהויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אלתיראי כיגםזה לך בןויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בןאוני ואביו קראלו בנימיןותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחםויצב יעקב מצבה עלקברתה הוא מצבת קברתרחל עדהיוםויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדלעדרויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב אתבלהה פילגש אביו וישמע ישרא͏ל ויהיו בנייעקב שנים עשרבני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלוןבני רחל יוסף ובנימןובני בלהה שפחת רחל דן ונפתליובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילדלו בפדן ארםויבא יעקב אליצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשרגרשם אברהם ויצחקויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנהויגוע יצחק וימת ויאסף אלעמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו ואלה תלדות עשו הוא אדוםעשו לקח אתנשיו מבנות כנען אתעדה בתאילון החתי ואתאהליבמה בתענה בתצבעון החויואתבשמת בתישמעאל אחות נביותותלד עדה לעשו אתאליפז ובשמת ילדה אתרעואלואהליבמה ילדה אתיעיש ואתיעלם ואתקרח אלה בני עשו אשר ילדולו בארץ כנעןויקח עשו אתנשיו ואתבניו ואתבנתיו ואתכלנפשות ביתו ואתמקנהו ואתכלבהמתו ואת כלקנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אלארץ מפני יעקב אחיוכיהיה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהםוישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדוםואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיראלה שמות בניעשו אליפז בןעדה אשת עשו רעואל בןבשמת אשת עשוויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנזותמנע היתה פילגש לאליפז בןעשו ותלד לאליפז אתעמלק אלה בני עדה אשת עשוואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשוואלה היו בני אהליבמה בתענה בתצבעון אשת עשו ותלד לעשו אתיעיש ואתיעלם ואתקרחאלה אלופי בניעשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנזאלוףקרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדהואלה בני רעואל בןעשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשוואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בתענה אשת עשואלה בניעשו ואלה אלופיהם הוא אדום אלה בנישעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענהודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדוםויהיו בנילוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנעואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונםואלה בניצבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא אתהימם במדבר ברעתו אתהחמרים לצבעון אביוואלה בניענה דשן ואהליבמה בתענהואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרןאלה בניאצר בלהן וזעון ועקןאלה בנידישן עוץ וארןאלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענהאלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלךמלך לבני ישראלוימלך באדום בלע בןבעור ושם עירו דנהבהוימת בלע וימלך תחתיו יובב בןזרח מבצרהוימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימניוימת חשם וימלך תחתיו הדד בןבדד המכה אתמדין בשדה מואב ושם עירו עויתוימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקהוימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהרוימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בןעכבורוימת בעל חנן בןעכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בתמטרד בת מי זהבואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתתאלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינןאלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצראלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנעןאלה תלדות יעקב יוסף בןשבעעשרה שנה היה רעה אתאחיו בצאן והוא נער אתבני בלהה ואתבני זלפה נשי אביו ויבא יוסף אתדבתם רעה אלאביהםוישראל אהב אתיוסף מכלבניו כיבןזקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסיםויראו אחיו כיאתו אהב אביהם מכלאחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלםויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתוויאמר אליהם שמעונא החלום הזה אשר חלמתיוהנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגםנצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתיויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אםמשול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו עלחלמתיו ועלדבריוויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים ליויספר אלאביו ואלאחיו ויגערבו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצהויקנאובו אחיו ואביו שמר אתהדברוילכו אחיו לרעות אתצאן אביהם בשכםויאמר ישראל אליוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנניויאמר לו לךנא ראה אתשלום אחיך ואתשלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמהוימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מהתבקשויאמר אתאחי אנכי מבקש הגידהנא לי איפה הם רעיםויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתןויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתוויאמרו איש אלאחיו הנה בעל החלמות הלזה באועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מהיהיו חלמתיווישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפשויאמר אלהםראובן אלתשפכודם השליכו אתו אלהבור הזה אשר במדבר ויד אלתשלחובו למען הציל אתו מידם להשיבו אלאביוויהי כאשרבא יוסף אלאחיו ויפשיטו אתיוסף אתכתנתו אתכתנת הפסים אשר עליוויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מיםוישבו לאכללחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימהויאמר יהודה אלאחיו מהבצע כי נהרג אתאחינו וכסינו אתדמולכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אלתהיבו כיאחינו בשרנו הוא וישמעו אחיוויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו אתיוסף מןהבור וימכרו אתיוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו אתיוסף מצרימהוישב ראובן אלהבור והנה איןיוסף בבור ויקרע אתבגדיווישב אלאחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אניבאויקחו אתכתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו אתהכתנת בדםוישלחו אתכתנת הפסים ויביאו אלאביהם ויאמרו זאת מצאנו הכרנא הכתנת בנך הוא אםלאויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסףויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל עלבנו ימים רביםויקמו כלבניו וכלבנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כיארד אלבני אבל שאלה ויבך אתו אביווהמדנים מכרו אתו אלמצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עדאיש עדלמי ושמו חירהויראשם יהודה בתאיש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליהותהר ותלד בן ויקרא אתשמו ערותהר עוד ותלד בן ותקרא אתשמו אונןותסף עוד ותלד בן ותקרא אתשמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתוויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמרויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוהויאמר יהודה לאונן בא אלאשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיךוידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אםבא אלאשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתןזרע לאחיווירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גםאתוויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה ביתאביך עדיגדל שלה בני כי אמר פןימות גםהוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביהוירבו הימים ותמת בתשוע אשתיהודה וינחם יהודה ויעל עלגזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתהויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנוותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר עלדרך תמנתה כי ראתה כיגדל שלה והוא לאנתנה לו לאשהויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניהויט אליה אלהדרך ויאמר הבהנא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מהתתןלי כי תבוא אליויאמר אנכי אשלח גדיעזים מןהצאן ותאמר אםתתן ערבון עד שלחךויאמר מה הערבון אשר אתןלך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתןלה ויבא אליה ותהר לוותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותהוישלח יהודה אתגדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאהוישאל אתאנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים עלהדרך ויאמרו לאהיתה בזה קדשהוישב אליהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לאהיתה בזה קדשהויאמר יהודה תקחלה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתהויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרףהוא מוצאת והיא שלחה אלחמיה לאמר לאיש אשראלה לו אנכי הרה ותאמר הכרנא למי החתמת והפתילים והמטה האלהויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כיעלכן לאנתתיה לשלה בני ולאיסף עוד לדעתהויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנהויהי בלדתה ויתןיד ותקח המילדת ותקשר עלידו שני לאמר זה יצא ראשנהויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מהפרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץואחר יצא אחיו אשר עלידו השני ויקרא שמו זרח ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמהויהי יהוה אתיוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצריוירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשרהוא עשה יהוה מצליח בידווימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו עלביתו וכלישלו נתן בידוויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כלאשר ישלו ויברך יהוה אתבית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכלאשר ישלו בבית ובשדהויעזב כלאשרלו בידיוסף ולאידע אתו מאומה כי אםהלחם אשרהוא אוכל ויהי יוסף יפהתאר ויפה מראהויהי אחר הדברים האלה ותשא אשתאדניו אתעיניה אליוסף ותאמר שכבה עמיוימאן ויאמר אלאשת אדניו הן אדני לאידע אתי מהבבית וכל אשרישלו נתן בידיאיננו גדול בבית הזה ממני ולאחשך ממני מאומה כי אםאותך באשר אתאשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהיםויהי כדברה אליוסף יוםיום ולאשמע אליה לשכב אצלה להיות עמהויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בביתותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצהויהי כראותה כיעזב בגדו בידה וינס החוצהותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדולויהי כשמעו כיהרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצהותנח בגדו אצלה עדבוא אדניו אלביתוותדבר אליו כדברים האלה לאמר באאלי העבד העברי אשרהבאת לנו לצחק ביויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצהויהי כשמע אדניו אתדברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפוויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אלבית הסהר מקום אשראסורי המלך אסורים ויהישם בבית הסהרויהי יהוה אתיוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר ביתהסהרויתן שר ביתהסהר בידיוסף את כלהאסירם אשר בבית הסהר ואת כלאשר עשים שם הוא היה עשהאין שר ביתהסהר ראה אתכלמאומה בידו באשר יהוה אתו ואשרהוא עשה יהוה מצליח ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלךמצרים והאפה לאדניהם למלך מצריםויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופיםויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אלבית הסהר מקום אשר יוסף אסור שםויפקד שר הטבחים אתיוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמרויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהרויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפיםוישאל אתסריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היוםויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרונא ליויספר שרהמשקים אתחלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנהגפן לפניובגפן שלשה שריגם והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענביםוכוס פרעה בידי ואקח אתהענבים ואשחט אתם אלכוס פרעה ואתן אתהכוס עלכף פרעהויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הםבעוד שלשת ימים ישא פרעה אתראשך והשיבך עלכנך ונתת כוספרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהוכי אםזכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשיתנא עמדי חסד והזכרתני אלפרעה והוצאתני מןהבית הזהכיגנב גנבתי מארץ העברים וגםפה לאעשיתי מאומה כישמו אתי בבורוירא שרהאפים כי טוב פתר ויאמר אליוסף אףאני בחלומי והנה שלשה סלי חרי עלראשיובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מןהסל מעל ראשיויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הםבעוד שלשת ימים ישא פרעה אתראשך מעליך ותלה אותך עלעץ ואכל העוף אתבשרך מעליךויהי ביום השלישי יום הלדת אתפרעה ויעש משתה לכלעבדיו וישא אתראש שר המשקים ואתראש שר האפים בתוך עבדיווישב אתשר המשקים עלמשקהו ויתן הכוס עלכף פרעהואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסףולאזכר שרהמשקים אתיוסף וישכחהו ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד עלהיארוהנה מןהיאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחווהנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מןהיאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות עלשפת היארותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעהויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבותוהנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהןותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלוםויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא אתכלחרטמי מצרים ואתכלחכמיה ויספר פרעה להם אתחלמו ואיןפותר אותם לפרעהוידבר שר המשקים אתפרעה לאמר אתחטאי אני מזכיר היוםפרעה קצף עלעבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפיםונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנוושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספרלו ויפתרלנו אתחלמתינו איש כחלמו פתרויהי כאשר פתרלנו כן היה אתי השיב עלכני ואתו תלהוישלח פרעה ויקרא אתיוסף ויריצהו מןהבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אלפרעהויאמר פרעה אליוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתוויען יוסף אתפרעה לאמר בלעדי אלהים יענה אתשלום פרעהוידבר פרעה אליוסף בחלמי הנני עמד עלשפת היארוהנה מןהיאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחווהנה שבעפרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לאראיתי כהנה בכלארץ מצרים לרעותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאתותבאנה אלקרבנה ולא נודע כיבאו אלקרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץוארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבותוהנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהםותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אלהחרטמים ואין מגיד ליויאמר יוסף אלפרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעהשבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הואושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעבהוא הדבר אשר דברתי אלפרעה אשר האלהים עשה הראה אתפרעההנה שבע שנים באות שבע גדול בכלארץ מצריםוקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כלהשבע בארץ מצרים וכלה הרעב אתהארץולאיודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחריכן כיכבד הוא מאדועל השנות החלום אלפרעה פעמים כינכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתוועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו עלארץ מצריםיעשה פרעה ויפקד פקדים עלהארץ וחמש אתארץ מצרים בשבע שני השבעויקבצו אתכלאכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברובר תחת ידפרעה אכל בערים ושמרווהיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולאתכרת הארץ ברעבוייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כלעבדיוויאמר פרעה אלעבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בוויאמר פרעה אליוסף אחרי הודיע אלהים אותך אתכלזאת איןנבון וחכם כמוךאתה תהיה עלביתי ועלפיך ישק כלעמי רק הכסא אגדל ממךויאמר פרעה אליוסף ראה נתתי אתך על כלארץ מצריםויסר פרעה אתטבעתו מעל ידו ויתן אתה עליד יוסף וילבש אתו בגדישש וישם רבד הזהב עלצוארווירכב אתו במרכבת המשנה אשרלו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כלארץ מצריםויאמר פרעה אליוסף אני פרעה ובלעדיך לאירים איש אתידו ואתרגלו בכלארץ מצריםויקרא פרעה שםיוסף צפנת פענח ויתןלו אתאסנת בתפוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף עלארץ מצריםויוסף בןשלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלךמצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכלארץ מצריםותעש הארץ בשבע שני השבע לקמציםויקבץ אתכלאכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתןאכל בערים אכל שדההעיר אשר סביבתיה נתן בתוכהויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כיחדל לספר כיאין מספרוליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדהלו אסנת בתפוטי פרע כהן אוןויקרא יוסף אתשם הבכור מנשה כינשני אלהים אתכלעמלי ואת כלבית אביואת שם השני קרא אפרים כיהפרני אלהים בארץ ענייותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצריםותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכלהארצות ובכלארץ מצרים היה לחםותרעב כלארץ מצרים ויצעק העם אלפרעה ללחם ויאמר פרעה לכלמצרים לכו אליוסף אשריאמר לכם תעשווהרעב היה על כלפני הארץ ויפתח יוסף אתכלאשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצריםוכלהארץ באו מצרימה לשבר אליוסף כיחזק הרעב בכלהארץוירא יעקב כי יששבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראוויאמר הנה שמעתי כי יששבר במצרים רדושמה ושברולנו משם ונחיה ולא נמותוירדו אחייוסף עשרה לשבר בר ממצריםואתבנימין אחי יוסף לאשלח יעקב אתאחיו כי אמר פןיקראנו אסוןויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כיהיה הרעב בארץ כנעןויוסף הוא השליט עלהארץ הוא המשביר לכלעם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוולו אפים ארצהוירא יוסף אתאחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבראכלויכר יוסף אתאחיו והם לא הכרהוויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות אתערות הארץ באתםויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבראכלכלנו בני אישאחד נחנו כנים אנחנו לאהיו עבדיך מרגליםויאמר אלהם לא כיערות הארץ באתם לראותויאמרו שנים עשר עבדיך אחיםאנחנו בני אישאחד בארץ כנען והנה הקטן אתאבינו היום והאחד איננוויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתםבזאת תבחנו חי פרעה אםתצאו מזה כי אםבבוא אחיכם הקטן הנהשלחו מכם אחד ויקח אתאחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואםלא חי פרעה כי מרגלים אתםויאסף אתם אלמשמר שלשת ימיםויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו אתהאלהים אני יראאםכנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכםואתאחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשוכןויאמרו איש אלאחיו אבל אשמיםאנחנו עלאחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו עלכן באה אלינו הצרה הזאתויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכםלאמר אלתחטאו בילד ולא שמעתם וגםדמו הנה נדרשוהם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתםויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם אתשמעון ויאסר אתו לעיניהםויצו יוסף וימלאו אתכליהם בר ולהשיב כספיהם איש אלשקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כןוישאו אתשברם עלחמריהם וילכו משםויפתח האחד אתשקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא אתכספו והנההוא בפי אמתחתוויאמר אלאחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אלאחיו לאמר מהזאת עשה אלהים לנוויבאו אליעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כלהקרת אתם לאמרדבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים אתהארץונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגליםשניםעשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום אתאבינו בארץ כנעןויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואתרעבון בתיכם קחו ולכווהביאו אתאחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם אתאחיכם אתן לכם ואתהארץ תסחרוויהי הם מריקים שקיהם והנהאיש צרורכספו בשקו ויראו אתצררות כספיהם המה ואביהם וייראוויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואתבנימן תקחו עלי היו כלנהויאמר ראובן אלאביו לאמר אתשני בני תמית אםלא אביאנו אליך תנה אתו עלידי ואני אשיבנו אליךויאמר לאירד בני עמכם כיאחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכובה והורדתם אתשיבתי ביגון שאולהוהרעב כבד בארץויהי כאשר כלו לאכל אתהשבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברולנו מעטאכלויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לאתראו פני בלתי אחיכם אתכםאםישך משלח אתאחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכלואםאינך משלח לא נרד כיהאיש אמר אלינו לאתראו פני בלתי אחיכם אתכםויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אחויאמרו שאול שאלהאיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגדלו עלפי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו אתאחיכםויאמר יהודה אלישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גםאנחנו גםאתה גםטפנואנכי אערבנו מידי תבקשנו אםלא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כלהימיםכי לולא התמהמהנו כיעתה שבנו זה פעמיםויאמר אלהם ישראל אביהם אםכןאפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדיםוכסף משנה קחו בידכם ואתהכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הואואתאחיכם קחו וקומו שובו אלהאישואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם אתאחיכם אחר ואתבנימין ואני כאשר שכלתי שכלתיויקחו האנשים אתהמנחה הזאת ומשנהכסף לקחו בידם ואתבנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסףוירא יוסף אתם אתבנימין ויאמר לאשר עלביתו הבא אתהאנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהריםויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש אתהאנשים ביתה יוסףוייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו עלדבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואתחמרינוויגשו אלהאיש אשר עלבית יוסף וידברו אליו פתח הביתויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבראכלויהי כיבאנו אלהמלון ונפתחה אתאמתחתינו והנה כסףאיש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנווכסף אחר הורדנו בידנו לשבראכל לא ידענו מישם כספנו באמתחתינוויאמר שלום לכם אלתיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם אתשמעוןויבא האיש אתהאנשים ביתה יוסף ויתןמים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהםויכינו אתהמנחה עדבוא יוסף בצהרים כי שמעו כישם יאכלו לחםויבא יוסף הביתה ויביאו לו אתהמנחה אשרבידם הביתה וישתחוולו ארצהוישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חיויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחווישא עיניו וירא אתבנימין אחיו בןאמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בניוימהר יוסף כינכמרו רחמיו אלאחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמהוירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחםוישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל אתהעברים לחם כיתועבה הוא למצריםוישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אלרעהווישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמוויצו אתאשר עלביתו לאמר מלא אתאמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסףאיש בפי אמתחתוואתגביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דברהבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהםהם יצאו אתהעיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר עלביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובההלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתםוישגם וידבר אלהם אתהדברים האלהויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזההן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהבאשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגםאנחנו נהיה לאדני לעבדיםויאמר גםעתה כדבריכם כןהוא אשר ימצא אתו יהיהלי עבד ואתם תהיו נקיםוימהרו ויורדו איש אתאמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתוויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימןויקרעו שמלתם ויעמס איש עלחמרו וישבו העירהויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצהויאמר להם יוסף מההמעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כינחש ינחש איש אשר כמניויאמר יהודה מהנאמר לאדני מהנדבר ומהנצטדק האלהים מצא אתעון עבדיך הננו עבדים לאדני גםאנחנו גם אשרנמצא הגביע בידוויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיהלי עבד ואתם עלו לשלום אלאביכם ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידברנא עבדך דבר באזני אדני ואליחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעהאדני שאל אתעבדיו לאמר הישלכם אב אואחונאמר אלאדני ישלנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבוותאמר אלעבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליוונאמר אלאדני לאיוכל הנער לעזב אתאביו ועזב אתאביו ומתותאמר אלעבדיך אםלא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פניויהי כי עלינו אלעבדך אבי ונגדלו את דברי אדניויאמר אבינו שבו שברולנו מעטאכלונאמר לא נוכל לרדת אםיש אחינו הקטן אתנו וירדנו כילא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנוויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדהלי אשתיויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עדהנהולקחתם גםאתזה מעם פני וקרהו אסון והורדתם אתשיבתי ברעה שאלהועתה כבאי אלעבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשווהיה כראותו כיאין הנער ומת והורידו עבדיך אתשיבת עבדך אבינו ביגון שאלהכי עבדך ערב אתהנער מעם אבי לאמר אםלא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כלהימיםועתה ישבנא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עםאחיוכיאיך אעלה אלאבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא אתאביולאיכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כלאיש מעלי ולאעמד איש אתו בהתודע יוסף אלאחיוויתן אתקלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעהויאמר יוסף אלאחיו אני יוסף העוד אבי חי ולאיכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניוויאמר יוסף אלאחיו גשונא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשרמכרתם אתי מצרימהועתה אלתעצבו ואליחר בעיניכם כימכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכםכיזה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר איןחריש וקצירוישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלהועתה לאאתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכלביתו ומשל בכלארץ מצריםמהרו ועלו אלאבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכלמצרים רדה אלי אלתעמדוישבת בארץגשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכלאשרלךוכלכלתי אתך שם כיעוד חמש שנים רעב פןתורש אתה וביתך וכלאשרלךוהנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כיפי המדבר אליכםוהגדתם לאבי אתכלכבודי במצרים ואת כלאשר ראיתם ומהרתם והורדתם אתאבי הנהויפל עלצוארי בנימןאחיו ויבך ובנימן בכה עלצואריווינשק לכלאחיו ויבך עלהם ואחרי כן דברו אחיו אתווהקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיוויאמר פרעה אליוסף אמר אלאחיך זאת עשו טענו אתבעירכם ולכובאו ארצה כנעןוקחו אתאביכם ואתבתיכם ובאו אלי ואתנה לכם אתטוב ארץ מצרים ואכלו אתחלב הארץואתה צויתה זאת עשו קחולכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם אתאביכם ובאתםועינכם אלתחס עלכליכם כיטוב כלארץ מצרים לכם הואויעשוכן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות עלפי פרעה ויתן להם צדה לדרךלכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלתולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרךוישלח אתאחיו וילכו ויאמר אלהם אלתרגזו בדרךויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אליעקב אביהםויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכיהוא משל בכלארץ מצרים ויפג לבו כי לאהאמין להםוידברו אליו את כלדברי יוסף אשר דבר אלהם וירא אתהעגלות אשרשלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהםויאמר ישראל רב עודיוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמותויסע ישראל וכלאשרלו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחקויאמר אלהיםלישראל במראת הלילה ויאמר יעקביעקב ויאמר הנניויאמר אנכי האל אלהי אביך אלתירא מרדה מצרימה כילגוי גדול אשימך שםאנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גםעלה ויוסף ישית ידו עלעיניךויקם יעקב מבאר שבע וישאו בניישראל אתיעקב אביהם ואתטפם ואתנשיהם בעגלות אשרשלח פרעה לשאת אתוויקחו אתמקניהם ואתרכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכלזרעו אתובניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכלזרעו הביא אתו מצרימה ואלה שמות בניישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובןובני ראובן חנוך ופלוא וחצרן וכרמיובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בןהכנעניתובני לוי גרשון קהת ומרריובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בניפרץ חצרן וחמולובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרןובני זבלון סרד ואלון ויחלאלאלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כלנפש בניו ובנותיו שלשים ושלשובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראליובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאלאלה בני זלפה אשרנתן לבן ללאה בתו ותלד אתאלה ליעקב שש עשרה נפשבני רחל אשת יעקב יוסף ובנימןויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדהלו אסנת בתפוטי פרע כהן אן אתמנשה ואתאפריםובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארדאלה בני רחל אשר ילד ליעקב כלנפש ארבעה עשרובנידן חשיםובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלםאלה בני בלהה אשרנתן לבן לרחל בתו ותלד אתאלה ליעקב כלנפש שבעהכלהנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בנייעקב כלנפש ששים וששובני יוסף אשרילדלו במצרים נפש שנים כלהנפש לביתיעקב הבאה מצרימה שבעים ואתיהודה שלח לפניו אליוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשןויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראתישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל עלצואריו ויבך עלצואריו עודויאמר ישראל אליוסף אמותה הפעם אחרי ראותי אתפניך כי עודך חיויאמר יוסף אלאחיו ואלבית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי וביתאבי אשר בארץכנען באו אליוהאנשים רעי צאן כיאנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכלאשר להם הביאווהיה כייקרא לכם פרעה ואמר מהמעשיכםואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועדעתה גםאנחנו גםאבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כיתועבת מצרים כלרעה צאןויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכלאשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשןומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעהויאמר פרעה אלאחיו מהמעשיכם ויאמרו אלפרעה רעה צאן עבדיך גםאנחנו גםאבותינוויאמרו אלפרעה לגור בארץ באנו כיאין מרעה לצאן אשר לעבדיך כיכבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבונא עבדיך בארץ גשןויאמר פרעה אליוסף לאמר אביך ואחיך באו אליךארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב אתאביך ואתאחיך ישבו בארץ גשן ואםידעת וישבם אנשיחיל ושמתם שרי מקנה עלאשרליויבא יוסף אתיעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב אתפרעהויאמר פרעה אליעקב כמה ימי שני חייךויאמר יעקב אלפרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו אתימי שני חיי אבתי בימי מגוריהםויברך יעקב אתפרעה ויצא מלפני פרעהויושב יוסף אתאביו ואתאחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעהויכלכל יוסף אתאביו ואתאחיו ואת כלבית אביו לחם לפי הטףולחם אין בכלהארץ כיכבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעבוילקט יוסף אתכלהכסף הנמצא בארץמצרים ובארץ כנען בשבר אשרהם שברים ויבא יוסף אתהכסף ביתה פרעהויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כלמצרים אליוסף לאמר הבהלנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסףויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אםאפס כסףויביאו אתמקניהם אליוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכלמקנהם בשנה ההואותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לאנכחד מאדני כי אםתם הכסף ומקנה הבהמה אלאדני לא נשאר לפני אדני בלתי אםגויתנו ואדמתנולמה נמות לעיניך גםאנחנו גם אדמתנו קנהאתנו ואתאדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותןזרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשםויקן יוסף אתכלאדמת מצרים לפרעה כימכרו מצרים איש שדהו כיחזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעהואתהעם העביר אתו לערים מקצה גבולמצרים ועדקצהורק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו אתחקם אשר נתן להם פרעה עלכן לא מכרו אתאדמתםויאמר יוסף אלהעם הן קניתי אתכם היום ואתאדמתכם לפרעה האלכם זרע וזרעתם אתהאדמהוהיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכםויאמרו החיתנו נמצאחן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעהוישם אתה יוסף לחק עדהיום הזה עלאדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעהוישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאדויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימייעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנהויקרבו ימיישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אםנא מצאתי חן בעיניך שיםנא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אלנא תקברני במצריםושכבתי עםאבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברךויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל עלראש המטה ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח אתשני בניו עמו אתמנשה ואתאפריםויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב עלהמטהויאמר יעקב אליוסף אל שדי נראהאלי בלוז בארץ כנען ויברך אתיויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי אתהארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולםועתה שניבניך הנולדים לך בארץ מצרים עדבאי אליך מצרימה ליהם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיוליומולדתך אשרהולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתםואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברתארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחםוירא ישראל אתבני יוסף ויאמר מיאלהויאמר יוסף אלאביו בני הם אשרנתןלי אלהים בזה ויאמר קחםנא אלי ואברכםועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להםויאמר ישראל אליוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם אתזרעךויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצהויקח יוסף אתשניהם אתאפרים בימינו משמאל ישראל ואתמנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליווישלח ישראל אתימינו וישת עלראש אפרים והוא הצעיר ואתשמאלו עלראש מנשה שכל אתידיו כי מנשה הבכורויברך אתיוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עדהיום הזההמלאך הגאל אתי מכלרע יברך אתהנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץוירא יוסף כיישית אביו ידימינו עלראש אפרים וירע בעיניו ויתמך ידאביו להסיר אתה מעל ראשאפרים עלראש מנשהויאמר יוסף אלאביו לאכן אבי כיזה הבכר שים ימינך עלראשווימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גםהוא יהיהלעם וגםהוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלאהגויםויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם אתאפרים לפני מנשהויאמר ישראל אליוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אלארץ אבתיכםואני נתתי לך שכם אחד עלאחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי ויקרא יעקב אלבניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשריקרא אתכם באחרית הימיםהקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אלישראל אביכםראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עזפחז כמים אלתותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהםבסדם אלתבא נפשי בקהלם אלתחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרושורארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביךגור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנולאיסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כייבא שילה ולו יקהת עמיםאסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדםענבים עירהחכלילי עינים מיין ולבןשנים מחלב זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו עלצידן יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתיםוירא מנחה כי טוב ואתהארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למסעבד דן ידין עמו כאחד שבטי ישראליהידן נחש עלידרך שפיפן עליארח הנשך עקביסוס ויפל רכבו אחורלישועתך קויתי יהוה גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדנימלך נפתלי אילה שלחה הנתן אמרישפר בן פרת יוסף בן פרת עליעין בנות צעדה עלישורוימררהו ורבו וישטמהו בעלי חציםותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראלמאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחםברכת אביך גברו עלברכת הורי עדתאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שללכלאלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשרדבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתםויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אלעמי קברו אתי אלאבתי אלהמערה אשר בשדה עפרון החתיבמערה אשר בשדה המכפלה אשר עלפניממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם אתהשדה מאת עפרן החתי לאחזתקברשמה קברו אתאברהם ואת שרה אשתו שמה קברו אתיצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי אתלאהמקנה השדה והמערה אשרבו מאת בניחתויכל יעקב לצות אתבניו ויאסף רגליו אלהמטה ויגוע ויאסף אלעמיוויפל יוסף עלפני אביו ויבך עליו וישקלוויצו יוסף אתעבדיו אתהרפאים לחנט אתאביו ויחנטו הרפאים אתישראלוימלאולו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יוםויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אלבית פרעה לאמר אםנא מצאתי חן בעיניכם דברונא באזני פרעה לאמראבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלהנא ואקברה אתאבי ואשובהויאמר פרעה עלה וקבר אתאביך כאשר השביעךויעל יוסף לקבר אתאביו ויעלו אתו כלעבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץמצריםוכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשןויעל עמו גםרכב גםפרשים ויהי המחנה כבד מאדויבאו עדגרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדושם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימיםוירא יושב הארץ הכנעני אתהאבל בגרן האטד ויאמרו אבלכבד זה למצרים עלכן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדןויעשו בניו לו כן כאשר צוםוישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם אתהשדה לאחזתקבר מאת עפרן החתי עלפני ממראוישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכלהעלים אתו לקבר אתאביו אחרי קברו אתאביוויראו אחייוסף כימת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כלהרעה אשר גמלנו אתוויצוו אליוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמרכהתאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כירעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליווילכו גםאחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדיםויאמר אלהם יוסף אלתיראו כי התחת אלהים אניואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עםרבועתה אלתיראו אנכי אכלכל אתכם ואתטפכם וינחם אותם וידבר עללבםוישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שניםוירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בןמנשה ילדו עלברכי יוסףויאמר יוסף אלאחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מןהארץ הזאת אלהארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקבוישבע יוסף אתבני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם אתעצמתי מזהוימת יוסף בןמאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים
