בת”כ ואהבת לרעך כמוך אר”ע זה כלל גדול בתורה בן עזאי אומר ז”ס תולדות אדם כלל גדול ממנו. כי הנה עיקר קיום תורה ומצות בכלל ישראל שע”י הכלל זוכין אל הקדושה כמ”ש ז”ל שפ’ קדושים נאמרה בהקהל ולכן צריכין לעשות כל מצוה בשם כל ישראל לבטל עצמו אל הכלל ואמר זה כלל גדול מכלל דאיכא קטן והכלל הקטן הוא להיות כל המצוה נעשה בכלל כל הרמ”ח אברים של האדם שנק’ עולם קטן וכדאיתא ערוכה בכל רמ”ח אברים היא שמורה כנ”ל וכלל הגדול הוא כלל כל ישראל והוסיף בן עזאי זה ספר ת”א כלל גדול ממנו שהוא לא זו שצריכין לעשות תו”מ בכלל ישראל כמ”ש ואהבת לרעך כמוך אך צריכין ג”כ לכלול עצמו עם כל הדורות וזה כלל הגדול כל הנשמות כמו שהיו כלולין באדם הראשון שכולן תלוין זה בזה וצריכין לשמור זה הכלל לעשות כל מצוה בכלל כל ישראל ואז חל עלי’ שם שמים כדכתי’ אני ה’ ופי’ ואהבת לרעך כמוך כי בכל עשי’ יש רצון ואהבה לתקן נפשו או כשעושה ביותר לשמו ית’ שיזכה לעשות נ”ר לבוראו וכמו כן יאהב לחבירו שבזו המצוה יתמשך קדושה לכל אחינו בנ”י ושיהי’ להקב”ה נ”ר מכולנו ואז כח הכלל מסייע לזה:
