סוכה. בבלי: רי׳׳ף:

סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה שלש דפנות ושחמתה מרובה מצלתה פסולה סוכה ישנה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין איזו היא ישנה כל שעשאה קודם החג שלשים יום ואם עשאה לשם החג אפילו מתחלת השנה כשרה:

מנהמ אמר רבה דאמר קרא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל עד כ אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה מאי טעמא משום דלא שלטא ביה עינא רבי זירא אמד מהכא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב וגו עד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות רבא אמר מהכא בסוכות תשבו שבעת ימים אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי למעלה מכ אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע:

לרבה דאמר למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה משום דלא שלטא ביה עינא אם היו הדפנות מגיעות לסכך כיון דשלטא בהו עינא אעג דגבוהה מעשרים אמה כשרה ולרבי זירא דאמר למעלה מכ אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות אי אית בה יתר מארבע אמות כיון דרויחא איכא צל סוכה וכשרה ולרבא דאמר למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עדאי אלא דירת קבע לית ליה תקנתא אלא בין דפנות מגיעות לסכך בין אין דפנות מגיעות לסכך בין יש בה יתר מארבע אמות ובין אין בה יתר מארבע אמות כיון שהיא גבוהה מעשרים אמה פסולה:

איכא מאן דאמר הילכתא כרבה דהא כל מילי כרב עביד ואנן מסתברא לן דהלכתא כרבא דקיימא לן סוכה דירת עראי בעינן ורבי יהודה דמכשיר סבירא ליה דסוכה דירת קבע בעינן ולית הלכתא כוותיה ואי הוו דפנות מגיעות לסכך כל שכן דהויא ליה דירת קבע ועוד דהא סוגיין בענין סוכה על גבי סוכה כוותיה דרבא שייכא:

היתה גבוהה מכ אמה ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואעג דבטלינהו בטלה דעתו אצל כל אדם תבן וביטלו הוי מיעוט וכל שכן עפר וביטלו:

היתה גבוהה מכ אמה והוצין יורדין לתוך כ אם צלתן מרובה מחמתן כשרה ואם לאו פסולה היתה גבוהה עשרה והוצין יורדין בתוך עשרה סבר אביי למימר אם חמתה מרובה מצלתה כשרה אמר ליה רבא הא דירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כולו אם יש בו הכשר סוכה כשרה ואם לאו פסולה מן הצד אם יש משפת האיצטבא ולכותל ד אמות פסולה ואם לאו כשירה היתה גבוהה מעשרים ובנה בה איצטבא באמצעיתה אם יש משפת איצטבא ולכותל לכל רוח ורוח ארבע אמות פסולה ואם לאו כשירה דאמרינן דופן עקומה משתי רוחות היתה פחותה מעשרה וחקק בה להשלימה לעשרה אם יש משפת החקק ולכותל שלשה טפחים פסולה פחות משלשה כשרה:

ושאין לה שלש דפנות: תנו רבנן שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ר שמעון אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח וקיל כרבנן ואותו טפח היכן מעמידו אר סימון אריבל עושה טפח שוחק ומעמידו בפחות משלשה סמוך לדופן אמר רב יהודה סוכה העשויה כמבוי כשרה פירוש דופן מכאן ודופן מכאן והיא מפולשת כמו מבוי המפולש כשרה ואותו טפח מעמידו לכל רוח שירצה אמר רבי סימון אמר דבי יהושע בן לוי עושה פס ארבעה ומשהו ומעמידו בפחות משלשה סמוך לדופן מאי שנא התם דסגי ליה בטפח שוחק ומאי שנא בסוכה העשויה כמבוי דבעינן פס ארבעה ומשהו התם דאיכא שתי דפנות דעריבן סגי ליה בטפח שוחק הכא דליכא שתי דפנות דעריבן אי איכא פס ד ומשהו אין ואי לא לא אמר רבא ואינה ניתרת אלא בצורת פתח ואיכא דאמרי אמר רבא וניתרת נמי בצורת פתח ואיכא דאמרי אמר רבא וצריכה נמי צורת פתח פירוש אם היתה הסוכה בשתי דפנות להך לישנא דאמרת אינה ניתרת אלא בצורת פתח לא איכפת לן בטפח בין ישנו בין אינו ולהך לישנא דאמרת וניתרת נמי בצורת פתח ניתרת באחד מהם או בצורת פתח או בטפח שוחק ולהך לישנא דאמרת וצריכה נמי צורת פתח אינה ניתרת אלא בשניהם בצורת פתח וטפח שוחק והלכתא צריכה צורת פתח וטפח שוחק דאמרינן רב אשי אשכחיה לרב כהנא דעביד ליה טפח שוחק באמצע ועביד לה צורת פתח אמר ליה לא סבר לה מר להא דרבא דאמר וניתרת נמי בצורת פתח אל אנא כאידך לישנא סל דאמר וצריכה נמי צורת פתח אמר רבא סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה ואמר רבא סיכך על גבי פסי ביראות כשרה דמיגו דהויא דופן לענין שבת הויא נמי דופן לענין סוכה וצריכא דאי אשמעינן מבוי שיש לו לחי דאיכא שתי מחיצות מעליאתא אבל פסי ביראות דליכא שתי מחיצות אימא לא צריכא ואי אשמעינן פסי ביראות דאיכא שם ד מחיצות אבל מבוי שיש לו לחי דליכא שם ארבע מחיצות אימא לא צריכא:

ושחמתה מרובה מצלתה פסולה: תר חמתה מחמת סכך ולא מחמת דפנות רבי יאשיה אומר אף מחמת דפנות אמר אביי ר יאשיה ורבי ור יהודה ור שמעון ורבן גמליאל ובש ור אליעזר ואחרים כולהו סל סוכה דירת קבע בעינן ר יאשיה הא דאמרן רבי דתניא רבי אומר כל סוכה שאין בה דא על דא פסולה רבי יהודה דתנן סוכה שהיא גבוהה מכ אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר ורש דתניא שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח רש אומר ג כהלכתן ורביעית אפילו טפח רג דתניא העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה רג פוסל ורע מכשיר בש דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בש פוסלין ובה מכשירין רא דתנן העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל רא פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין אחרים דתניא אחרים אומרים סוכה העשויה כשובך פסול לפי שאין לה זויות. אעג דקיימא לן דכל כי האי גונא שטה היא ולית הלכתא כחד מינייהו הכא איכא תרתי מינייהו דהלכתא נינהו חדא העושה סוכתו כמין צריף דקיל מתני יחידאה היא וברייתא איפכא תניא רבי אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין ולאו משום דסברי רבנן סוכה דירת קבע בעינן אלא היינו טעמא דפסלי רבנן דסברי שיפועי אהלים לאו כאהלים דמו ורא סבר שיפועי אהלים כאהלים דמו ואידך מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית דקיימא לן דהלכתא בהא כבש ולאו טעמייהו דבש משום דבעינן דירת קבע אלא טעמייהו משום דגזרינן שמא ימשך אחר שולחנו:

אר לוי משום ר מאיר שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית אינה סוכה וחייבת במזוזה והחיצונה סוכה ופטורה מן המזוזה ותהא החיצונה כבית שער לפנימית ותתחייב במזוזה משום דלא קביעה:

תר סוכת גנבך סימן. סוכת גוים סוכת נשים סוכת בהמה סוכת כותיים סוכה מכל מקום כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה אמר רב חסדא והוא שעשאה לצל וכן סוכת רקבש סימן סוכת רועים סוכת קייצים סוכת בורגנין סוכת שומרי פירות כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה והוא שעשאן לצל:

סוכה [הישנה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין] מאי טעמייהו דבית שמאי אמר קרא חג הסוכות שבעת ימים לה עשה סוכה לשם חג ובית הלל ההוא מיבעי להו לכדרב ששת דאמר רב ששת משום רבי עקיבא מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה תל חג הסוכות שבעת ימים לה ותניא ר יהודה אומר מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה תלמוד לומר חג הסוכות לה מה חגיגה לה אף סוכה לה:

מתני העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית סוכה עג סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה ר יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה:

גמ וכמה יהיה בין סוכה לסוכה ותפסל התחתונה אמר רב הונא טפח ושמואל אמר עשרה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עד ד והלכתא כרב חסדא ורבה בר רב הונא דדייקא ממתניתין כוותייהו דקתני רבי יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה ופרשינן אם אין ראויין לדירה מכלל דתק אעפ שאינה ראויה לדירה ומאי היא דלית בה י התחתונה פסולה הלכך ליתא לדשמואל ודרב הונא:

מתני פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפירש על גב הקינוף פסולה אבל פורס הוא על נקליטי מטה:

גמ פי קינופות הן ארבעה וכשהוא פורס על גביהן סדין נעשו כסוכה בתוך סוכה ולפיכך פסולה ונקליטין שנים וכשהוא פורס עליהן סדין אינה נעשית כאהל לפי שאין לה גג ולפיכך כשרה וגרסינן בירושלמי שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו פירוש כשם שאם הגביה אדם שתי זרועותיו כשהוא שוכב תחת הסדין ונעשית הסדין עליו כאהל אין בכך כלום כך אלו שני הנקליטין שבאמצע המטה כמו זרועותיו הן חשובין ואין בכך כלום:

מפני הנשר. אמר רב חסדא לא שנו אלא מפני הנשר אבל לנאותה כשרה:

תר סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצוירין ותלה בה אגוזים שקדים ורימונים אפרסקין ופרכילי ענבים ועטרות של שבלים ויינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי יוט האחרון של חג ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו והוא דאמר איני בודל מהן כל בין השמשות דלא חיילא קדושה עלייהו כלל:

תנא נויי סוכה אין ממעטין בסוכה אמר רב אשי ומן הצד ממעטין בסוכה:

מנימין עבדיה דרב אשי איטמישא כותנתיה במיא שטחה אמטללתא אמר ליה שקלה דלא לימרו קא מסכך בדבר המקבל טומאה והא קא חזו לה דרטיבא היא לכי יבשה קאמינא לך:

איתמר נויי סוכה המופלגין ממנה ארבעה רב נחמן אמר כשרה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי פסולה וקיל דיחיד ורבים הלכה כרבים אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לישן בכילה בסוכה אעפ שיש לה גג והוא שאינה גבוהה עשרה ואותבינן עליה הישן בכילה בסוכה לא יצא ידי חובתו ופריק הכא במאי עסקינן בגבוהה עשרה וכן הלכה ואם אין לה גג אעפ שהיא גבוהה עשרה מותר כדבעינן למימר קמן בהעושה סוכתו כמין צריף:

מתני הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסכך על גבן פסולה ואם היה הסכוך הרבה מהן או שקצצן כשרה זה הכלל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ מסככין בו:

גמ אם היה הסכוך הרבה מהן אוקימנא כשחבטן דאי לאו הכי הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ופסולה:

או שקצצן כשרה וצריך לנענע כדי שיהא מעשה לשם סוכה ולא אמרי קציצתן זו היא עשייתן וכן לענין ציצית נמי היכא דתלאן וקשרן ואחכ פסק חוטין שלהן פסולין ולא אמרינן קציצתן זו היא עשייתן דתניא תלאן ואחכ פסק חוטין שלהן פסולין:

זה הכלל דבר שאינו מקבל טומאה וכו:

מהמ אר יוחנן אמר קרא חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר רב חסדא אמר מהכא צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות סוכות ככתוב היינו הדס היינו עץ עבות אמר רב חסדא הדס שוטה לסובה ועץ עבות ללולב:

מתני חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים אין מסככין בהן ואם התירן כשרות וכולן כשרות לדפנות:

גמ אר חייא בר אבא אר יוחנן מפני מה אמרו חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים אין מסככין בהן לא מפני שהן אסורין לסיכוך אלא פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על כתיפו ומעלה ומניחה על גבי סוכה ליבשה ונמלך עליה לסיכוך והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי:

אמר רב יהודה סככה בחצים בזכרים כשרה בנקבות פסולה דבית קיבול הוא ואעפ שהוא עשוי למלאות שמיה בית קבול:

אמר רבה בר רב הונא אמר רב סככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן בשרה פי הוצני כיתנא דלא דייק ולא נפיץ דעדיין עץ הוא אמר רב יהודה הני שוצי ושוצארי מסככין בהו אביי אמר בשוצי מסככינן בהו בשוצארי לא מסככינן מט כיון דסני ריחיה שביק להו ונפיק אמר רב חנן בר רבא הני היזמי והיגי מסככין בהו אביי אמר בהיזמי מסככין בהו בהיגי לא מסככין כיון דנתרין טרפייהו שביק להו ונפיק:

אמר רב גידל אמר רב האי אפקותא דדיקלא מסככינן בה ואעג דאגידן אגד בידי שמים לא שמיה אגד ואעג דהדר אגד ליה אגד דחד לא שמיה אגד:

דרש מרימר הני איסורייאתא דסורא מסככינן בהו ואעג דאגידן למנינא בעלמא הוא דאגידן:

אמר ר אבא אמר שמואל הני צריפי דאורבני כיון שהתיר ראשי מעדנין שלהן בשרין והא אגידי מתתאי אמר רב פפא דשרי להו רב הונא בריה דרב יהושע אמר כל אגד שאינו עשוי לטלטלו לא שמיה אגד:

מתני מסככין בנסרים דברי רבי יהודה ורבי מאיר אוסר נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים כשרה ובלבד שלא יישן תחתיה:

גמ אמר רב מחלוקת בנסרים שיש בהן ארבעה טפחים דרבי מאיר אית ליה גזרת תקרה ורבי יהודה לית ליה גזרת תקרה אבל בנסרים שאין בהן ארבעה דברי הכל כשרה ושמואל אמר בשאין בהן ארבעה מחלוקת אבל יש בהן ארבעה דברי הכל פסולה אין בהן ארבעה ואפילו פחות משלשה קנים בעלמא נינהו אמר רב פפא דכולי עלמא יש בהן ארבעה דברי הכל פסולה פחות משלשה דבדי הכל כשרה כי פליגי משלשה ועד ארבעה מר סבר כיון דלית בהו שיעור מקום לא גזרינן ומר סבר כיון דנפקי מתורת לבוד גזרינן. והלכתא כשמואל דהא רב פפא כוותיה סל ועוד דסוגיא דשמעתין כוותיה אזלא:

תניא כותיה דשמואל סיככה בנסרים שיש בהן ארבעה פסולה אין בהן ארבעה רמ פוסל ורבי יהודה מכשיר ומודה ר מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהן וכשרה ומודה רבי יהודה שאם נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה כשרה ואין ישנין תחתיו והישן תחתיו לא יצא ידי חובתו:

איתמר הפכן על צדיהן להני נסרים שיש בהן ארבעה רב הונא אמר פסולה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי כשרה איקלע רב נחמן לסורא עול לגביה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי ליה הפכן על צדיהן מהו אמר להו פסולה נעשו כשפודין של מתכת וכן הלכתא:

מתני תקרה שאין עליה מעזיבה רבי יהודה אומר משום בה מפקפק או נוטל אחת מבנתים ובש אומרים מפקפק ונוטל אחת מבנתים ר מאיר אומר נוטל אחת מבנתים ואינו צריך לפקפק:

גמ טעמייהו דבה משום תעשה ולא מן העשוי הלכך אי מפקפק עביד ליה מעשה ואי נוטל אחת מבנתים עביד ליה מעשה וכן הלכה:

מתני המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה. החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה:

גמ אמר רב הונא לא שנו אלא שאין שם חלל טפח במשך שבעה אבל יש שם חלל טפח במשך שבעה וחטט לשם סוכה הרי זו סוכה:

מתני המשלשל דפנות מלמעלן למטן אם גבוהין מן הארץ ג טפחים פסולה מלמטן למעלן אם גבוהין מן הארץ י טפחים כשרה רבי יוסי אומר כשם שמלמטן למעלן עשרה טפחים כך מלמעלן למטן עשרה טפחים הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה:

גמ אמר רב חסדא אמר אבימי מחצלת ארבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן היכי עביד תלי באמצעיתה פחות משלשה למטה ופחות משלשה למעלה דכל פחות משלשה כלבוד דמי אר אסי פס ארבעה ומשהו מתיר בסוכה משום דופן מוקים ליה בפחות מג סמוך לדופן מאי קמל הא קמל דמשך סוכה קטנה ז טפחים:

מתני בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין הכותל לסיכוך ד אמות פסולה פחות מד אמות כשרה וכן חצר המוקפת אכסדרה סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו אם יש תחתיו ארבע אמות פסולה:

גמ אמר רב הונא אמר שמואל סכך פסול באמצע פוסל בארבעה טפחים מן הצד פוסל בדא ורב אמר בין באמצע בין מן הצד בד אמות והלכתא בהא כשמואל דהא רבנן דבי רב כוותיה סבירא להו והני מילי בסוכה גדולה אבל בסוכה קטנה בין באמצע בין מן הצד בשלשה טפחים אמר אביי אויר ג בסוכה גדולה ומיעטו בין בקנים בין בשפודין הוי מיעוט בסוכה קטנה בקנים הוי מיעוט בשפודין לא הוי מיעוט:

למעלה באמצע פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר יש לבוד באמצע וחד אמר אין לבוד באמצע והלכתא יש לבוד דקיל דבכל התורה כולה רב אחא ורבינא רבינא לקולא והלכתא כותיה:

איתמר סכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין דברי הכל כשרה אין לה פצימין אביי אמר כשרה ורבא אמר פסולה אביי אמר כשרה אמרינן פי תקרה יורד וסותם ורבא אמר פסולה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם והלכתא כרבא והאי דאמרי עג אכסדרה לאו על גבי ממש אלא בסמוך לה כדכתיב ועליו מטה מנשה ומתרגמינן ודשרוין סמיכין עלוהי וזו היא צורתה :

רב אשי אשכחיה לרב כהנא דמסכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין אל לא סבר לה מר יש לה פצימין כשרה אין לה פצימין פסולה אחוי ליה נראה מבחוץ ושוה מבפנים ויש אומדים נראה מבפנים ושוה מבחוץ:

מתני העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל רא פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין. מחצלת קנים גדולה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה ולסיכוך מסככין בה ואינה מקבלת טומאה רא אומר אחת גדולה ואחת קטנה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה ולסיכוך מסככין בה ואין מקבלת טומאה:

גמ אביי אשכחיה לרב יוסף דגאני בכילת חתנים בסוכה אל כמאן כרא שבקת רבנן ועבדת כרא אמר ליה ברייתא איפכא תניא רא מכשיר וחכמים פוסלין אל שבקת מתניתין ועבדת כברייתא אל מתני יחידאה היא דתניא העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל ר נתן אומר רא פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין והלכתא כרב יוסף ושמעי מינה שהעושה סוכתו כמין צריף שהישמעאלים קורין אותו מכנס או שסמכה לכותל כגון שהעמיד הקורות למטה בארץ רחוק מן הכותל והטה אותן וסמכן לכותל שנמצאת הסוכה שאין לה גג שהיא פסולה ואם הגביה לסוכה מן הקרקע טפח או שהרחיקה מן הכותל טפח כשרה שהרי יש לה גג טפח ושמ שמותר לישן בסוכה בכילה שאין לה גג דכיון שאין לה גג לא הויא כסוכה בתוך סוכה ושמעי מינה כילה שיש לה גג אסור לישן בתוכה דהוי כסוכה בתוך סוכה:

מחצלת קנים גדולה כו: אסקה רב פפא דבקטנה כע לא פליגי דסתמא לשכיבה קאי כי פליגי בגדולה תק סבר סתם גדולה לסיכוך ורא סבר סתם גדולה נמי לשכיבה והלכתא כתק:

תר מחצלת של שיפה ושל גמי גדולה מסככין בה קטנה אין מסככין בה תניא אר חנינא כשירדתי לגולה מצאני זקן אחד ואמר לי מסככין בבודיא וכשבאתי אצל אחי אבא הודה לדבריו אמר רב חסדא והוא דלית ליה גדנפא אמר עולא הני בודייאתא דמחוזא אילמלא קיר שלהן מסככין בהו תנה מסככין בבודיא ואם יש לה קיר אין מסככין ואעג דקא שקיל לה לגדנפא לא מסככין בה מידי דהוה אבליות של כלים שאין מסככין בהן: