רבי אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים וחכמים אומרים עגלה בת שתים ופרה בת שלוש או בת ארבע רבי מאיר אומר אף בת חמש כשרה זקנה אלא שאין ממתינים לה שמא תשחיר שלא תפסל אמר רבי יהושע לא שמעתי אלא שלשית אמרו לו מה הלשון שלשית אמר להם כך שמעתי סתם אמר בן עזי אני אפרש אם אומר אתה שלישית לאחרות במנין וכשאתה אומר שלשית בת שלוש שנים כיוצא בו אמר כרם רבעי אמרו לו מה הלשון רבעי אמר להם כך שמעתי סתם אמר בן עזי אני אפרש אם אומר אתה רביעי לאחרין במנין וכשאתה אומר רבעי בן ארבע שנים כיוצא בו אמר האוכל בבית המנגע פרס משלש לקב אמרו לו משמונה עשרה לסאה אמר להם כך שמעתי סתם אמר בן עזי אני אפרש אם אומר אתה משלש לקב אין בו חלה וכשאתה אומר משמונה עשרה לסאה מעטתו חלתו רבי יוסה הגלילי אומר פרים בני שתים שנאמר (במדבר ח ח) ופר שני בן בקר תקח לחטאת וחכמים אומרים בני שלוש רבי מאיר אומר אף בני ארבע ובני חמש כשרין אלא שאין מביאין זקנים מפני הכבוד כבשים בני שנה ואילים בני שתים וכלם מיום ליום בן שלשה עשר חדש <בני> אינו כשר לא לאיל ולא לכבש רבי טרפון קורהו פלגס בן עזי קורהו נוקר רבי ישמעאל קורהו פקכדיגמא הקריבו והביא עליו נסכי איל ולא עלה לו מזבחו <לא> בן שלשה עשר חדש ויום אחד הרי זה איל חטאות הצבור ועולותיהן חטאת היחיד אשם נזיר ואשם מצרע כשרין מיום שלשים והלאה ואף ביום שלשין אם הקריבן ביום השמיני כשרין נדרים ונדבות הבכור והמעשר והפסח כשרין מיום שמיני והלאה ואף ביום שמיני
רבי אליעזר אומר פרת חטאת המעברת כשרה וחכמים פוסלין רבי אליעזר אומר אינה נלקחת מן הגוים וחכמים מכשירין ולא זו בלבד אלא כל קרבנות הצבור והיחיד באים מהארץ ומחוץ לארץ מן החדש ומן הישן חוץ מן העמר ושתי הלחם שאינן באין אלא מן החדש ומן הארץ פרה שקרניה וטלפיה שחורין יגר גלגל העין והשנים והלשון אינן פוסלין בפרה והננסת כשרה היתה בה יבלת וחתכה רבי יהודה פוסל רבי שמעון אומר כל מקום שנטל ולא העלה מקומו שער אדם פסולה יוצא דפן ואתנן ומחיר פסולה רבי אליעזר מכשיר שנאמר (דברים כג יט) לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יי אלהיך אין זו באה לבית כל המומין פוסלין במקדשין ופוסלין בפרה רכב עליה נשען עליה נתלה בזנבה עבר בה את הנהר קפל עליה את המוסרה נתן טליתו עליה פסולה אבל קשרה במוסרה עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק פרס טליתו עליה מפני הזבובים כשרה זה הכלל כל שהוא לצרכה כשרה לצרך אחר פסולה שכן עליה העוף כשרה עלה עליה הזכר פסולה רבי יהודה אומר אם העלוהו פסולה אם מעצמו כשרה היו בה שתי שערות שחורות או לתוך גמא אחת פסולה רבי יהודה אומר לתוך כוס אחד היו בתוך שני כוסות והן מוכיחות זו את זו פסולה רבי עקיבה אומר אפלו ארבע אפלו חמש והן מפזרות יתלש רבי אליעזר אומר אפלו חמשים רבי יהושע בן בתירה אומר אפלו אחת בראשה ואחת בזנבה פסולה היו בה שתי שערות עקרן משחיר וראשן מאדים עקרן מאדים וראשן משחיר הכל הולך אחר הנראה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אחר העקר
שבעת ימים קדם לשריפת הפרה מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה ובית אבן היתה נקראת ומזין עליו כל שבעת הימים מכל החטאות שהיו שם רבי יוסה אומר לא היו מזין אלא בשלישי ובשביעי בלבד רבי חנניה סגן הכהנים אומר על הכהן השורף את הפרה מזין עליו כל שבעת הימים ועל שליום הכפורים לא היו מזין אלא בשלישי ובשביעי בלבד חצרות היו בירושלים בנויות על גבי הסלע ותחתיהן חלול מפני קבר התהום ומביאים נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם את בניהן ומביאין שורים ועל גביהן דלתות ותינוקות היו יושבין על גביהן וכוסות שלאבן בידן הגיעו לשילוח ירדו ומלום ועלו וישבו על גביהן רבי יוסה אומר ממקומו היה משלשל וממלא באו להר הבית וירדו הר הבית והעזרות תחתיהן חלול מפני קבר התהום ובפתח העזרה היה מתקן קלל שלחטאת ומביאין זכר שלרחלים וקושרין חבל בין קרניו וקושרין מקל ומסבך בראשו שלחבל וזורקו לתוך הקלל ומכה את הזכר ונרתע לאחוריו ונוטל ומקדש כדי שיראה על פני המים רבי יוסה אומר אל תתנו מקום למינים לרדות אלא הוא נוטל ומקדש לא היו עושין לא חטאת על גב חטאת ולא תינוק על גבי חברו וצריכים היו התינוקות להזות דברי רבי יוסה הגלילי רבי עקיבה אומר לא היו צריכים להזות לא מצאו משבע עושין משש ומחמש ומארבע ומשלש ומשתים ומאחת ומי עשאן הראשונה עשה משה והשניה עשה עזרא וחמש מעזרא והילך דברי רבי מאיר וחכמים אומרים שבע מעזרא והילך ומי עשאן שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתים שתים אליועיני בן הקיף וחנמאל המצרי וישמעאל בן פיאבי עשו אחת אחת וכבש היו עושין מהר הבית להר המשחה כפין על גבי כפין כפה כנגד האטם מפני קבר התהום שבו כהן שורף את הפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה שלא יאמרו שחורה שחטו ולא אדמה שלא יאמרו שתים שחטו רבי יוסה אומר לא משם זה אלא משם שנאמר (במדבר יט ג) והוציא אתה לבדה זקני ישראל היו מקדימין ברגליהן להר המשחה ובית טבילה היה שם ומטמין היו את הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקין שלא יהו אומרים במערבי שמש היתה נעשית סמכו את ידיהן עליו ואומרים לו אישי כהן גדול טבל אחת וירד וטבל ועלה ונסתפג ועצים היו מסדרין שם עצי ארזים ועצי ארנים וברושים ועצי תאנה חלקה ועושין אותה כמין מגדל ומפתחין בה חלונות חזיתה מערבה כפתוה בחבל שלמגג נתנוה על גבי המערכה ראשה דרום ופניה למערב <ראשו; ופניו> הכהן עומד במזרח ופניו למערב שחט בימינו וקבל בשמאלו רבי יהודה אומר בימינו היה מקבל ונותן לשמאלו ומזה בימינו טבל והזה שבע כנגד בית קדש הקדשים על כל הזיה טבילה גמר מלהזות קנח את ידיו בגופה שלפרה ירד והצית את האש באליתות רבי עקיבה אומר בחריות נבקעה ועמד חוץ מגתה ונטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת ואמר להם עץ ארז זה? עץ ארז זה אזוב זה? אזוב זה שני תולעת זו? שני תולעת זו? <מחוק זה> שלשה פעמים על כל דבר ודבר והן אומרין לו הין הין הין כרכן בשירי הלשון והשליך לתוך שריפתה נשרפה חובטין אותה במקלות וכוברין אותה בכברות רבי ישמעאל אומר במקבות שלאבן היתה נעשית שחור שיש בו אפר כותשין אותו ושאין בו מניחים אותו העצם בין כך ובין כך היה נכתש וחולקין אותו לשלשה חלקים אחד נתן בחיל ואחד נתן בהר המשחה ואחד היה מתחלק לכל המשמרות
פרת חטאת ששחטה שלא לשמה קבל והזה שלא לשמה או לשמה ושלא לשמה או שלא לשמה ולשמה פסולה רבי אלעזר מכשיר ושלא רחוץ ידים ורגלים פסולה רבי אלעזר מכשיר שלא בכהן גדול פסולה רבי יהודה מכשיר ובמחסר בגדים פסולה ובכלי לבן היתה נעשית שרפה חוץ מגתה או בשתי גתות או ששרף שתים בגת אחת פסולה הזה ולא כון כנגד הפתח פסולה הזה מששית שביעית וחזר והזה שביעית פסולה משביעית שמינית וחזר והזה שמינית כשרה שרפה שלא בעצים או בכל עצים אפלו בגבבה כשרה הפשיטה ונתחה כשרה שחטה על מנת לאכל מבשרה ולשתות מדמה כשרה רבי אליעזר אומר אין המחשבה פוסלת בפרה כל העסוקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמין בגדין ופוסלין אותה במלאכה ארע בה פסול בשחיטתה אינה מטמא בגדים ארע בה בהזיתה כל שעסק בה לפני פסולה מטמא בגדים לאחר פסולה אינה מטמא בגדים נמצא חמרה קלה לעולם מועלין בה ומרבין לה עצים ומעשיה ביום ובכהן והמלאכה פוסלת בה עד שתעשה אפר והמלאכה פוסלת במים עד שיטלו את האפר <שיטילו>
המביא כלי חרש לחטאת טובל ולן על הכבשן רבי יהודה אומר אף מן הבית הוא מביא כשר שהכל נאמנין על החטאת ובתרומה פותח את הכבשן ונוטל רבי שמעון אומר מן הסדר השני רבי יוסה אומר מן הסדר השלישי המטביל כלי לחטאת במים שאינן ראוים לקדש צריך לנגב ובמים שהן ראוים לקדש אינו צריך לנגב אם לאסף לתוכו מים מקדשין בין כך ובין כך אינו צריך לנגב קרויה שהטבילוה במים שאינן ראוים לקדש מקדשין בה עד שתטמא נטמאת אין מקדשין בה רבי יהושע אומר אם מקדש בה כתחלה אף בסוף אם אינו מקדש בה בסוף אבל לא כתחלה בין כך ובין כך לא יאסף לתוכה מים מקדשין שפופרת שחתכה לחטאת רבי אליעזר אומר יטבל מיד <יטביל> רבי יהושע אומר יטמא ויטביל הכל כשרין לקדש חוץ מחרש שוטה וקטן רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ובאנדרוגינס בכל הכלים מקדשין אפלו בכלי גללים בכלי אבנים בכלי אדמה ובספינה מקדשין בה אין מקדשין לא בדפנות הכלים ולא בשולי המחץ ולא במגופת החבית ולא בחפניו מפני שאין ממלין ואין מקדשין ואין מזין מי חטאת אלא בכלי אין מצילין צמיד פתיל אלא כלים שאין מציל מיד כלי חרש אלא כלים ביצת היוצרין כשרה רבי יוסה פוסל ביצת תרנגלת רבי מאיר ורבי יהודה מכשירין וחכמים פוסלין השקת שבסלע אין ממלין בה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה ואינה צריכה צמיד פתיל ואינה פוסלת את המקוה היתה כלי וחברה בסיד ממלין בה ומקדשין בה ומזין ממנה וצריכה צמיד פתיל ופוסלת את המקוה נקבה מלמטן ופקקה בסמרטוט המים שבתוכה פסולין מפני שאינן עגלין כלי מן הצד ופקקה בסמרטוט המים שבתוכה כשרים מפני שהם עגלין כלי עשו לה עטרה שלטיט והלכו המים לשם פסולין אם היה בריא כדי שינטל עמה כשרין שתי שקתות שבאבן אחת קדש את אחת מהן המים שבשניה אינן מקדשין ואם היו נקובות זו לזו כשפופרת הנוד או שהיו המים צפין על גביהן אפלו כקלפת השום קדש את אחת מהן המים שבשניה מקדשין שתי אבנים שהקיפן זו לזו ועשאן שקת וכן שתי ערבות וכן שקת שנחלקה המים שביניהם אינן מקדשים עשאן בסיד או בגפסיס והן יכולות להנטל כאחת המים שביניהם מקדשים
המקדש ונפל קדוש על ידו או על הצד ואחר כך נפל על השקת פסול נפל מן השפופרת על השקת פסול נטל מן השפופרת וכסה או שהגיף את הדלת הקדוש כשר והמים פסולין זקפה בארץ פסול לתוך ידו כשר מפני שאפשר היה קדוש צף על פני המים רבי מאיר ורבי שמעון אומרים נוטל ומקדש וחכמים אומרים כל שנגע במים אין מקדשין בו זלף את המים ונמצא קדוש מלמטן רבי מאיר ורבי שמעון אומרים מנגב ומקדש וחכמים אומרים כל שנגע במים אין מקדשין בו המקדש בשקת והטפי בתוכה אף על פי פיו צר כל שהוא המים שבתוכו מקדשין ואם היה ספוג המים שבתוכו פסולין כיצד יעשה זולף עד שהוא מגיע לספוג נגע בספוג אף על פי שהמים צפים על גביו כל שהן פסולין נתן ידו או רגלו או עלי ירקות כדי שיעברו המים לחבית פסולין עלי קנים ועלי אגוז כשרין זה הכלל דבר שהוא מקבל טמאה פסול ושאינו מקבל טמאה כשר ו <ט> המפנה את המעין לתוך הגת או לתוך הגבי פסולין לזבין ולמצרעין ולקדש מהן מי חטאת מפני שלא נתמלו בכלי
חמשה שמלו חמש חביות לקדשן חמשה קדושין ונמלכו לקדשן קדוש אחד לקדשן קדוש אחד ונמלכו לקדשן חמשה קדושין הרי כלם כשרין יחיד שמלא חמש חביות לקדשן חמשה קדושין ונמלך לקדשן קדוש אחד אין כשר אלא אחרון לקדשן קדוש אחד ונמלך לקדשן חמשה קדושין אין כשר אלא זה שקדש ראשון אמר לאחד קדש לך את אלו אין כשר אלא ראשון קדש לי את אלו הרי כלם כשרין הממלא באחת ידו ועושה מלאכה באחת ידו הממלא לו ולאחר או שמלא לשנים כאחת שניהן פסולין שהמלאכה פוסלת במלוי בין לו בין לאחר המקדש באחת ידו ועושה מלאכה באחת ידו אם לו פסול ואם לאחר כשר המקדש לו ולאחר שלו פסול שלאחר כשר המקדש לשנים כאחת שניהן כשרין קדש לי ואקדש לך הראשון כשר מלא לי ואמלא לך האחרון כשר [קדש לי ואמלא לך שניהן כשרין] מלא לי ואקדש לך שניהן פסולין הממלא לו ולחטאת ממלא את שלו תחלה וקושרו באסל ואחר כך ממלא את שלחטאת אם מלא את שלחטאת תחלה ואחר כך מלא את שלו פסול נותן את שלו לאחריו ואת שלחטאת לפניו ואם נתן את שלחטאת לאחריו פסול היו שניהן שלחטאת נותן אחד לפניו ואחד לאחריו כשר מפני שאיפשר המוליך את החבל בידו לדרכו כשר ושלא לדרכו פסול זה הלך ליבנה שלשה מועדות ובמועד השלישי הכשירו לו הורית שעה המכנן את החבל על יד על יד כשר ואם כננו באחרונה פסול אמר רבי יוסה לזה הכשירו הורית שעה המצניע את החבית שלא תשבר או שכפיה על פיה על מנת לנגבה למלות בה כשר להוליך בה את הקדוש פסול המפנה חרשים מתוך השקת אם בשביל שתחזיק מים הרבה כשרין אם בשביל שלא יהו מעכבין בשעה שהוא זולף את המים פסול מי שהיו מימיו על כתפו והורה הוריה והראה לאחרין את הדרך הרג נחש ועקרב ונטל אכלין להצניען פסול אכלין לאכלן כשר הנחש והעקרב שהיו מעכבין אותו כשר אמר רבי יהודה זה הכלל כל דבר שהוא משם מלאכה בין עמד בין לא עמד פסול ודבר שאינו משם מלאכה אם עמד פסול אם לא עמד כשר המוסר מימיו לטמא פסולין ולטהור כשרין רבי אלעזר אומר אף לטמא כשרין אם לא עשו הבעלים מלאכה שנים שהיו ממלין לחטאת והגביהו זה על זה ונטל זה לזה קוצו בקדוש אחד כשר בשני קדושין פסול רבי יוסה אומר אף בשני קדושין כשר אם התנו ביניהן הפורץ על מנת לגדור כשר ואם גדר פסול האוכל על מנת לקצות כשר ואם קצה פסול היה אוכל והותיר וזרק מה שבידו תחת התאנה או לתוך המקצה בשביל שלא יאבד פסול
שנים שהיו שומרים את השקת נטמא אחד מהן כשרים מפני שהן ברשותו שלשני טהר ונטמא שני כשרין מפני שהן ברשותו שלראשון נטמו שניהן כאחת פסולין עשה אחד מהן מלאכה כשרין מפני שהן ברשותו שלשני עמד ועשה שני מלאכה כשרין מפני שהן ברשותו שלראשון עשו שניהן כאחד פסולין המקדש מי חטאת לא ינעל את הסנדל שאם נפלו משקים על הסנדל נטמא וטמוהו הרי זה אומר מטמיך לא טמוני ואתה טמיתני נפלו משקים על בשרו טהור נפלו על כסותו נטמא וטמתו הרי זה אומר מטמיך לא טמוני ואתה טמיתני השורף פרה ופרים והמשלח את השעיר מטמין בגדים פרה ופרים ושעיר המשתלח עצמן אינן מטמין בגדים <מיטמין> הרי זה אומר מטמיך לא טמוני ואתה טמיתני האוכל מנבלת העוף הטהור והיא בבית הבליעה מטמא בגדים והנבלה עצמה אינה מטמא בגדים הרי זה אומר מטמיך לא טמוני ואתה טמיתני כל ולד הטמאות אינו מטמא כלים אלא משקה נטמא משקה וטמן הרי זה אומר מטמיך לא טמוני ואתה טמיתני אין כלי חרש מטמא חברו אלא משקה נטמא משקה טמהו הרי זה אומר מטמיך לא טמאוני ואתה טמיתני כל הפוסל את התרומה מטמא משקים להיות תחלה לטמא אחד ולפסול אחד חוץ מטבול יום הרי זה אומר מטמיך לא טמוני ואתה טמיתני כל הימים כמקוה שנאמר (בראשית א י) ולמקוה המים קרא ימים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר הים הגדול כמקוה לא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה רבי יוסה אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולין לזבין ולמצרעין ולקדש מי חטאת המים המכים פסולין <פוסלין> אלו הן המכים המולחים והפושרין המים המכזבין פסולין אלו הן המכזבין המכזבין אחת בשבוע המכזבין בפולמיסיות ובשני בצרות כשרין רבי יהודה פוסל מי קירמיון ומי פיגה פסולין מפני שהן מי ביצים מי הירדן ומי הירמוך פסולין מפני שהן מי תערובות אלו הן מי תערובות אחד כשר ואחד פסול ונתערבו שנים כשרין ונתערבו כשרין רבי יהודה פוסל באר אחאב ומערת פניס כשרה המים שנשתנו ושנוין מחמת עצמן כשרין אמת המים הבאה מרחוק כשרה ובלבד שישמרנה שלא יפסיקנה אדם רבי יהודה אומר הרי היא בחזקתה מתרת באר שנפל לתוכה חרשית או אדמה ימתין לה עד שתציל <שתצל> דברי רבי ישמעאל רבי עקיבה אומר אינו צריך להמתין
צלוחית שנפל לתוכה מים כל שהן רבי אליעזר אומר יזה שתי הזיות וחכמים פוסלין ירד לתוכה טל רבי אליעזר אומר יניחנה בחמה והטל עולה וחכמים פוסלין נפל לתוכה משקין ומי פרות יערה וצריך לנגב דיו קומוס וקלקנתוס וכל דבר שהוא רושם יערה ואינו צריך לנגב נפל לתוכה שקצים ורמשים ונתבקעו או שנשתנו מראיהן פסולין חפושית בין כך ובין כך פוסלת <חיפושית> מפני שהיא כשפופרת רבי שמעון ורבי אליעזר בן יעקב אומרים הדירה והכנה שבתבואה כשרין מפני שאין בהן לחה שתת מהן בהמה או חיה פסולין כל העופות פוסלין <פסולין> חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת וכל השרצים אין פוסלין <פסולין> חוץ מן החלדה מפני שהיא מלקת <מלקת מלקה> רבן גמליאל אומר אף הנחש שהוא מקיא רבי אלעזר אומר אף העכבר החושב על מי חטאת לשתותן רבי אליעזר אומר פסל ורבי יהושע אומר כשיטה אמר רבי יוסה במי דברים אמורים במים שאינן מקדשין אבל במים מקדשין רבי אליעזר אומר כשיטה ורבי יהושע אומר כשישתה אם גרגר כשר מי חטאת שנפסלו לא יגבלם בטיט שלא יעשם תקלה לאחרים רבי יהודה אומר בטלו פרה ששתת מי חטאת בשרה טמא מעת לעת רבי יהודה אומר בטלו במעיה מי חטאת ואפר חטאת לא יעבירם בנהר ובספינה ולא ישיטם על פני המים ולא יעמד בצד זה ויזרקם בצד זה אבל עובר הוא במים עד צוארו עובר הוא הטהור לחטאת ובידו כלי ריקם הטהור לחטאת במים שאינן מקדשין אפר כשר שנתערב באפר מקלה הולכין אחר הרב לטמא ואין מקדשין בו רבי אליעזר אומר מקדשין בכלו <בכלן> מי חטאת שנפסלו מטמין את הטהור לתרומה בידיו ובגופו ואת הטהור לחטאת לא בידיו ולא בגופו נטמו מטמין את הטהור לתרומה בידיו ובגופו ואת הטהור לחטאת בידיו אבל לא בגופו אפר כשר שנתנו על גבי המים שאינן ראוים לקדש מטמין את ידי הטהור לתרומה ואת ידי הטהור לחטאת לא בידיו ולא בגופו
< יא > כל הראוי לטמא מדרס מדף לחטאת בין טמא בין טהור ואדם כיוצא בו כל הראוי לטמא טמא מת בין טמא ובין טהור רבי אליעזר אומר אינו מדף רבי יהושע אומר מדף וחכמים אומרים הטמא מדף והטהור אינו מדף ב <יב> הטהור לחטאת שנגע במדף טמא לגין שלחטאת שנגע במדף טמא הטהור לחטאת שנגע במאכלין ובמשקין בידו טמא וברגלו טהור הסיטן בידו רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרין ג <יב> קלל שלחטאת שנגע בשרץ טהור נתנו על גביו רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמין ד <יד> נגע באכלין ובמשקין ובכתבי קדש טהור נתנו על גביהן רבי יוסה מטהר וחכמים מטמין ה <יה> טהור לחטאת שנגע בתנור בידו טמא וברגלו טהור היה עומד על גבי התנור ופשט ידו חוץ לתנור והלגין בתוכו; <בתוכה> וכן האסל שהוא נתון על גבי התנור ובו שני קללות אחד מכן ואחד מכן רבי עקיבה מטהר וחכמים מטמין היה עומד חוץ לתנור ופשט ידו לחלון ונטל את הלגין והעבירו על גבי התנור רבי עקיבה מטמא וחכמים מטהרין אבל עומד הוא הטהור לחטאת על גבי התנור ובידו כלי ריקם הטהור לחטאת במים שאינן מקדשין לגין שלחטאת שנגע בשלקדש ובשלתרומה שלחטאת טמא ושלקדש ושלתרומה טהורין שניהן בשתי ידיו שניהן טמאין שניהן בשני נירות שניהן טהורין שלחטאת בניר ושלתרומה בידו שניהן טמאין שלתרומה בניר ושלחטאת בידו שניהן טהורין רבי יהושע אומר שלחטאת טמא היו נתונין על גבי הארץ ונגע בהן שלחטאת טמא ושלקדש ושלתרומה טהורין הסיטן רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרין
צלוחית שהניחה מגלה ובא ומצאה מכסה פסולה הניחה מכסה ובא ומצאה מגלה אם יכולה החלדה לשתות ממנה או נחש דברי רבן גמליאל או שירד טל בה בלילה <בו> פסולה החטאת אינה נצלת בצמיד פתיל ומים שאינן מקדשין נצולין בצמיד פתיל כל הספק טהור לתרומה וטהור לחטאת וכל התלוי לתרומה נשפך לחטאת אם עשו על גביו טהרות תלויות הרפפות טהורות לקדש ולתרומה ולחטאת רבי אליעזר אומר הרעדות טמאות לחטאת <רעדות = רפפות רשתות החלונות> דבלה שלתרומה שנפלה לתוך מי חטאת ונטלה ואכלה אם יש בה כביצה בין טמאה בין טהורה המים טמאין והאוכלה חיב מיתה אין בה כביצה המים טהורין והאוכלה חיב מיתה רבי יוסה אומר בטהורה המים טהורין הטהור לחטאת שהכניס ראשו ורבו לתוך מי חטאת נטמא כל הטעון ביאת מים מדברי תורה מטמא את הקדש ואת התרומה ואת החלין ואת המעשר ואסור על ביאת המקדש לאחר ביאתו מטמא את הקדש ופוסל את התרומה ומתר בחלים ובמעשר דברי רבי מאיר וחכמים אומרים פוסל בקדש ומתר בחלין ובמעשר ואם בא למקדש בין לפני ביאתו בין לאחר ביאתו חיב כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקדש ופוסל את התרומה ומתר בחלין ובמעשר דברי רבי מאיר וחכמים אוסרין במעשר ולאחר ביאתו מתר בכלם ואם בא למקדש בין לפני ביאתו בין לאחר ביאתו פטור כל הטעון ביאת מים בין מדברי תורה בין מדברי סופרים מטמא את מי חטאת ואת אפר חטאת ומזה מי חטאת במגע ובמשא ובאזוב המכשר <האזוב> ובמים שאינן מקדשין <והמים> ובכלי ריקם והטהור לחטאת <וכלי> במגע ובמשא דברי רבי מאיר וחכמים אומרים במגע אבל לא במשא כל אזוב שיש לו שם פסול <שם לזו> אזוב זה כשר אזוביון אזוב כחלת אזוב רומי אזוב מדברי פסול ושלתרומה טמאה פסול ושלטהורה לא יזה ואם הזה כשר אין מזין לא ביונקות ולא בתמרות אין חיבין על היונקות על ביאת המקדש רבי אליעזר אומר אף לא על התמרות ואלו הן היונקות גבעלין שלא גמלו אזוב שהזה בו כשר לטהר בו את המצרע לקטו לעצים ונפלו עליו משקין מנגבו והוא כשר לקטו לאכלין ונפלו עליו משקין אף על פי שנגבו פסול לקטו לחטאת כשנלקט לאכלין דברי רבי מאיר ורבי יהודה רבי יוסה ורבי שמעון אומרים כשנלקט לעצים מצות אזוב שלשה קלחים ובהן שלשה גבעלין רבי יהודה אומר שלשלשה שלשה אזוב שיש בו שלשה קלחים מפסגו ואוגדו פסגו ולא אגדו אגדו ולא פסגו לא פסגו ולא אגדו כשר רבי יוסה אומר מצות אזוב שלשה גבעלין ושיריו שנים וגרדמו כל שהוא
האזוב הקצר מספקו בחוט ובכוש וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה רבי יהודה ורבי שמעון אומרים כשם שהזיה באזוב כך טבילה באזוב הזה ספק מן החוט ספק מן הכוש ספק מן הגבעול הזיתו פסולה הזה על שני כלים ספק על שניהם הזה ספק מחברו ומצה עליו הזיתו פסולה מחט שהיא נתונה על החרש והזה עליה ספק על המחט הזה ספק על החרש ומצה עליה הזיתו פסולה צלוחית שפיה צר טובל ומעלה כדרכה רבי יהודה אומר הזיה הראשונה מי חטאת שנתמעטו טובל אפלו ראשי גבעלים ומזה ובלבד שלא יספג נתכון להזות לפניו והזה לאחריו לאחריו והזה לפניו הזיתו פסולה לפניו והזה על הצדדין שלפניו הזיתו כשרה מזין על האדם לדעתו ושלא לדעתו ומזין על האדם ועל הכלים אפלו הן מאה נתכון להזות על דבר שהוא מקבל טמאה והזה על דבר שאינו מקבל טמאה אם יש באזוב לא ישנה על דבר שאינו מקבל טמאה והזה על דבר שהוא מקבל טמאה אם יש באזוב ישנה על האדם והזה על הבהמה אם יש באזוב לא ישנה על הבהמה והזה על האדם אם יש באזוב ישנה המים המנטפים כשרים לפיכך הם מטמים לשם מי חטאת המזה מחלון שלרבים ונכנס למקדש ונמצאו המים פסולים פטור מחלון שליחיד ונכנס למקדש ונמצאו המים פסולין חיב אבל כהן גדול בין מחלון שליחיד בין מחלון שלרבים פטור שאין כהן גדול חיב על טמאת המקדש וקדשיו מחליקין היו לפני חלון שלרבים ודורסים ולא נמנעין מפני שאמרו מי חטאת שעשו מצותן אינן מטמין אוחז הוא הטהור בקרדום הטמא בכנפו ומזה עליו אף על פי שיש עליו מים כדי הזיה טהור כמה יהא במים ויהא בהן כדי הזיה כדי שיטבל ראשי גבעלין ויזה רבי יהודה אומר רואין אותן כאלו הן על אזוב שלנחשת המזה באזוב הטמא אם יש בו כביצה המים פסולים והזיתו פסולה אין בו כביצה המים כשרים והזיתו פסולה ומטמא את חברו וחברו את חברו אפלו הן מאה טהור שלחטאת שנטמו ידיו נטמא גופו ומטמא את חברו וחברו את חברו אפלו הן מאה לגין שלחטאת שנטמו ידיו נטמא תוכו ומטמא את חברו וחברו את חברו אפלו הן מאה הזוג והענבול חבור כוש שלרבן לא יזה לא על הכוש ולא על הפיקה ואם הזה מזה שלפשתן חבור עור שלעריסה שהוא מחבר לפיקות חבור המלבן אינו חבור לא לטמאה ולא לטהרה כל ידות הכלים הקדוחות חבור רבי יוחנן בן נורי אומר אף החרוקות הסלים שבקנתל והמטה שלטרבן וקרן שלכליבה וקרנים שליוצאי דרכים <וקרנים> ושלשלת המפתחות ושלל הכובסין ובגד שהוא תפור בכלאים חבור לטמאה ואינו חבור להזיה כסוי המחם שהוא מחבר לשלשלת <המיחם כך כולם> בית שמי אומרים חבור לטמאה ואינו חבור להזיה ובית הלל אומרים הזה על המחם הזה הכסוי הזה על הכסוי לא הזה המחם הכל כשרין להזות חוץ מטמטום ואנדרוגינס והאשה ותינוק שאין בו דעת והאשה מסעדתו ומזה ואוחזת לו במים והוא טובל ומזה ואם אחזה בידו אפלו בשעת הזיה פסול טבל את האזוב ביום והזה ביום כשר ביום והזה בלילה בלילה והזה ביום פסול אבל הוא לעצמו טובל בלילה ומזה ביום שאין מזין עד שתנץ החמה וכלם שעשו משעלה עמוד השחר כשר
